בכל שנה, רגע לפני סיום שנת הלימודים, ממש כמו תקליט שחוק, הרשת בקריית מלאכי גועשת ורועשת סביב נושא הצהרונים בעיר. ההורים נותנים דרור לאצבעות, ושולחים חיצים לכל הכיוונים, ממש כמו הפרסומת של דפי זהב בעבר: "תן לאצבעות ללכת במקומך". אז דפי זהב כבר לא קיימת עוד, אבל הרשתות החברתיות מאפשרות לאצבעות לשחרר קיטור במלוא המרץ, ולכן אנחנו כאן כדי לעשות סדר ולהביא את הטענות של שני הצדדים- ההורים והעירייה.
הורים שרשמו את ילדיהם לצהרונים בעיר, נאלצו להתמודד עם מציאות שלעיתים חוזרת על עצמה בקריית מלאכי (ולא רק)- חלק מהגנים לא יפעילו בסיום יום הקייטנות צהרונים, זאת עקב הרשמה של מספר נמוך מאוד של ילדים, שלא מאפשרת פתיחה של צהרון. ההורים, אלה שהחליטו לרשום את ילדיהם לצהרונים, הם בדרך כלל הורים עובדים. הם רוצים, בצדק, 'סידור' מתאים לילדים בתקופת החופש הגדול, ושילוב של קייטנה וצהרון למשך שלושה שבועות לפחות, הוא פתרון מצוין להורים העובדים. הבעיה הגדולה היא שלא בכל הצהרונים יש רישום המאפשר לפתוח צהרון, והכללים הנוקשים- הבטיחותיים והכלכליים, מהווים שיקול משמעותי בהחלטות של העירייה.
בקריית מלאכי הקרן לפיתוח היא זו המפעילה את הקייטנות והצהרונים, זאת בהתאם למדיניות של משרד החינוך, ובהתחשב בתקציבים שהמשרד מעביר לרשויות, בהתאם למספר הילדים בקייטנות ובצהרונים. בדרך כלל המדינה לא מסבסדת את העלות כולה של הפעלת מוסדות החינוך בקיץ, וכל רשות מקומית מחליטה כמה היא מוכנה לממן מקופתה.
במשך השנים עיריית קריית מלאכי החליטה לסבסד את הקייטנות והצהרונים, למרות שבחלק מהתקופות קופת העירייה לא הייתה במצב טוב. הרגישות לנושא מצד ראש העיר אליהו זוהר ומ״מ שמעון חזן, המשמש כיו״ר הקרן לפיתוח בפועל, הובילה לסבסוד של מאות אלפי שקלים בשנה.
הבעיה הגדולה- הביקוש לצהרונים נמוך מאוד
בכל שנה, לפני היציאה לחופש הגדול, הקרן לפיתוח נערכת עם גננות וסייעות, ומפעילים שונים כדי להכין תוכנית איכותית לקייטנות ולצהרונים, ומפרסמת בלי סוף את התוכנית, העלויות, ופותחת את הרישום לקייטנות ולצהרונים. השנה החליטו בקרן לפיתוח כי המחיר לילד עבור צהרון למשך שלושה שבועות, כולל ארוחת צהריים, יהיה 600 שקל בלבד. מדובר במחיר נמוך מאוד ביחס לרשויות אחרות. מדובר במחיר של 40 שקל ליום, כולל ארוחת צהריים. מחיר שעת עבודה של בייביסיטר (לא כולל ארוחה לילד).
בקרן לפיתוח החליטו השנה כי כל צהרון וקייטנה ייפתחו עם מינימום של 22 ילדים. כאשר לקחו בחשבון אפשרות להפחית את המינימום, הכל בהתחשב במספר הנרשמים. לקייטנות נרשמו כ- 80 אחוזים בכל הגנים שנפתחו לרישום, בצהרונים הביקוש היה נמוך מאוד. הרבה יותר נמוך מהציפיות וההיערכות של הקרן לפיתוח בעיר שנערכו כבר חודשים רבים לקלוט גננות, סייעות, סגירת חוגים ומפעילים שונים.
בפועל, נכון ליום שני השבוע, הרישום לצהרונים היה נמוך מאוד. אולי זה בגלל המלחמה, אולי זה בגלל בעיות כספיות, אולי זה בגלל שהורים רבים נאלצו לצאת לחופשה ארוכה יותר ביולי בעקבות המלחמה, ואולי הכל ביחד. הרישום היה כזה נמוך שלא מאפשר לפתוח הרבה צהרונים. מתוך 47 גנים בהם נפתחו קייטנות, רק ב-6 מהם נפתחו צהרונים. סך הכל יהיו בקייטנות 1,500 ילדי גנים, פלוס 1,500 ילדים בגילאי בתי ספר. בהחלט מספר מדהים בכל הקשור לקייטנות.
מאחר והקרן לפיתוח החליטה כי בכל צהרון יהיו לפחות 22 ילדים, עם אפשרות להפחית במספר ילדים תוך סבסוד נוסף של העירייה, המספר השנה היה הנמוך ביותר שהיה בשנים האחרונות. בשנים הכי גרועות נפתחו 12 גנים לצהרונים. בעירייה ציינו כי השקיעו לא מעט בפרסום ושיווק, הם אומרים כי עשו הכל בכל הכלים העומדים לרשותם כדי לזרז את הרישום, כולל מחיר נמוך מאוד של 600 שקל כולל ארוחה חמה, אבל לא היתה הרשמה כמעט.
בעירייה הציגו את הנתונים ומסתבר כי אכן אין שום אפשרות כלכלית לפתוח את הצהרונים כולם. כך לדוגמא, בגן אגוז נרשמו 6 ילדים, בגן אגס 4, בגן אורן נרשמו 24 ילדים, בגן אירוסים 2 ילדים, בגן אלמוג ילד אחד, ובגן אשל נרשם ילד אחד בלבד. בגן אלה 3 ילדים נרשמו, בגן אתרוג 7, בגן חיטה 10, וכך גם בגן יצהר. הכל כאמור נכון ליום שני השבוע, יומיים לפני סיום שנת הלימודים.
בקרן לפיתוח ציינו כי החליטו לאחד צהרונים בגנים צמודים במבנה אחד, או כאלה הנמצאים בסמיכות האחד לשני, כמו למשל חיבור בין גן יצהר, בו נרשמו 10 ילדים, וגן סמוך בו נרשמו 14 ילדים. שמעון חזן, עדיין יו״ר הקרן לפיתוח, אמר לנו: "עשינו מאמץ אדיר לחבר גנים באותו מתחם או בגנים קרובים, והכל כדי לפתוח עוד צהרונים, אבל עדיין לא הצלחנו לחבר הרבה צהרונים כי הרישום ברבים מהגנים היה נמוך, ובמבנים מרוחקים אסור לנו להעביר ילדים כאשר המרחק בין הגנים גדול".
עוד הוסיף מ״מ ראש העיר שמעון חזן ואמר: "פרסמנו כי המינימום לפתיחת צהרון יהיה 22 ילדים, ואנחנו מוכנים להגדיל את הסבסוד כדי להפחית את מספר הילדים, למרות שהנזק הכספי לעירייה הוא גדול, אבל לטובת ההורים עשינו מעל ומעבר, ואנחנו עדיין מוכנים להגדיל את הסבסוד, הבעיה שהרישום השנה היה נמוך מאוד, וזה בלתי אפשרי לפתוח צהרונים עם ילדים בודדים".
עוד אמר מ״מ ראש העיר שמעון חזן: "מתוך 600 שקל לילד, ההוצאות שלנו עבור ארוחת צהריים היא 330 שקל לילד. וזה לפני ההוצאות עבור גננות, סייעות, חוגים, מפעילים, ועוד. המדינה לא מסבסדת את כל העלות, ומשרד החינוך שולח פקחים כדי לבדוק כמה ילדים יש בכל גן, והם משלמים לנו לפי כמות הילדים, ובסופו של דבר יוצא שהעירייה משלמת הון עתק מהקופה שלה, ולכן יש רצון ונכונות לסבסד עוד כסף להורים, אבל לא במספרים הנמוכים שיש כרגע ברישום".
אז נכון, מדובר באכזבה גדולה עבור ההורים שרשמו את ילדיהם לצהרונים ונאלצו לקבל הודעה שהצהרון לא ייפתח בגלל מספר נמוך מאוד של ילדים, בעיקר להורים העובדים.
ומה עם האפשרות שההורים המעוניינים לרשום את הילדים שלהם בצהרון שלא נפתח בגלל מיעוט הנרשמים, יביאו את הילדים לגן מחוץ למקום מגוריהם בו יש קייטנה וצהרון? מסתבר שהפיקוח של משרד החינוך אינו מאשר זאת מסיבות חינוכיות. ויש עוד רעיון, שההורים המעוניינים בכל זאת שהבן שלהם יהיה בצהרון- ידאגו בעצמם להעביר את הילד מהגן לצהרון. גם אפשרות זו לא תלויה בראשי הקרן לפיתוח, היא לא מאושרת על ידי משרד החינוך.
אז אולי הפיתרון הטוב ביותר היה שההורים שאוהבים להתלונן על מחירים גבוהים ולצייץ בלי הפסקה- היו דואגים לרשום את ילדיהם לצהרונים. בעצם זו החלטה פרטית שלהם. אז לפחות שלא יתלוננו (אם לא יתלוננו- הם לא יהיו ישראלים).
אגב, אחרי שהקייטנה והצהרונים נפתחו, היו הורים שפנו לקרן לפיתוח וביקשו לרשום את ילדיהם, מה שאומר שיש אפשרות שייפתחו עוד צהרונים.
