לא מלחמה ולא נעליים: עם כל הכבוד למלחמה שמנהלת ישראל מול איראן, ולמרות המצב הביטחוני הקשה מאוד במדינה מאז יציאת מטוסי חיל האוויר של צה״ל ואנשי המוסד לתקיפה הראשונה על אדמת איראן בין חמישי לשישי שעבר, לסיכום בין אליהו זוהר לאליאור עמר ומירי דדון- סעדה על כניסתם לקואליציה, אין שום קשר למלחמה שלנו מול איראן. אפילו לא אחוז אחד של קשר.
בהודעה שפרסם ראש העיר הוא כתב בין השאר: "אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה עבור עם ישראל כולו. תקופה מורכבת ומאתגרת. תקופה שבה עלינו להיות קשובים אלו לאלו, לחבק זה את זה ולהיות מלוכדים ומאוחדים". אין ספק שבמדינה מתוקנת, הפוליטיקאים כולם היו צריכים לקדש את ערך האחדות והאחווה בתקופה כזו. אבל כניסתו של אליאור עמר, וגם של מירי דדון-סעדה, אינה קשורה למלחמה הקשה המתנהלת מול איראן שגובה אבידות רבות בנפש.
הכי קל והכי טוב למכור לציבור שהרחבת הקואליציה נובעת מצו השעה- המלחמה. אבל מאחר שכולנו חיים במדינה הזו לפני ה-7 באוקטובר, וכולנו מבינים את המשמעות של היום השחור הזה שהוביל לרציחתם של מאות אזרחים ונפילתם של מאות לוחמים מכלל כוחות הביטחון, ומאז ה-7 באוקטובר ועד היום, אליהו זוהר ואליאור עמר לא הרימו כוסית לחיים וחתמו על הסכם קואליציוני.
הכניסה של מירי דדון- סעדה לקואליציה לא מפתיעה. היא היתה בה בקדנציה הקודמת, היא היתה קרובה פעמים רבות להיכנס אליה גם כעת, וזה רק היה שאלה של זמן מתי יו"ר סיעת 'זכויותינו' תשוב לקואליציה. הסיכום בין עמר לזוהר הוא ההפתעה הגדולה עבור רבים (לא עבורנו). במשך תקופה ארוכה, מאז הבחירות האחרונות לראשות העיר, ניהלו השניים שיחות רבות, גם באמצעות גורמים שונים שפעלו מאחורי הקלעים כדי ללחוץ על השניים להגיע להבנות. אחד מהם, נאמנו של ראש העיר, שמעון חזן, ממלא מקומו, שפעל בלי הפסקה כדי להכניס את עמר לקואליציה.
מבחינת עמר לא היתה לו בעיה להיכנס לקואליציה בקדנציה הקודמת, גם לא בקדנציה הנוכחית. הוא דרש שני דברים: תיק מכובד שתהיה לו אפשרות לפעול ולקדם את העיר, לדבריו מתוך רצון לעבוד למען התושבים ולא מתוך כבוד ואגו, והדבר השני- שראש העיר ייתן לו סמכויות בפועל, ולא על הנייר. עמר יודע שראש העיר זוהר ריכוזי ואינו נותן באמת לחברי הקואליציה, גם הבכירים שבהם, חבל ארוך לפעול, והתנאי שלו היה לאורך כל הדרך ברור- סמכויות בפועל.
מוטב היה לא להשתמש בהסבר הדי מנותק לפיו הסיכום בין זוהר לעמר נעשה בגלל המלחמה מול איראן, הרי לא צריך זיכרון טוב מדי כדי לזכור שהמלחמה בעזה עדיין נמשכת מאז ה-7 באוקטובר. עברנו בדרך גם מלחמה מול חיזבאללה, ויש לנו לצערנו כמעט מדי יום הודעות קשות מנשוא על לוחמים שנהרגים בעזה. בכל יום נפצעים רבים אחרים בעזה, כך שהתירוץ של סיכום קואליציוני שנבע מהמלחמה מול איראן, מלחמה שהחלה לפני שבוע בדיוק, לא היה ראוי וחבל שנאמר.
המפסידים הגדולים
אחרי ההחלטה של 4 חברי המועצה מטעם חב״ד להצביע נגד הקואליציה בישיבת המועצה, פרסמנו בהרחבה בגיליון האחרון של 'המקור בתאריך דברים שאמר לנו יו״ר הסיעה עו״ד יהודה קריספין, על הסיבות שהביאו את חברי הסיעה להצביע נגד הקואליציה. באותו גיליון של 'המקור' פרסמנו טור מיוחד תחת הכותרת- "גט כריתות פוליטי: ראש העירייה צריך ללכת על כל הקופה". בטור ארוך ונוקב כתבנו כי על ראש העיר לצרף מיידית את הסיעות של אליאור עמר ומירי דדון- סעדה.
פרסמנו כי ראש העיר לא יכול להמשיך ולהתנהל כמו הממשלה בה שני שרים מנהלים אותה, וציינו כי העובדה שחב״ד מחזיקה את הקואליציה, הובילה ותוביל למקרים נוספים שלהם להצבעה נגד הקואליצה. כתבנו כי על ראש העיר לצרף את עמר ולעבוד בשיתוף פעולה עימו תוך נאמנות של עמר לקואליציה, לעיר, ואפילו להגיע להבנות על תמיכתו של עמר בזוהר בבחירות הבאות.
המו״מ בין עמר לזוהר לא התחיל אחרי התקיפה שלנו באיראן. בכלל לא. זו תקופה ארוכה שהתנהלו שיחות ואף פגישות ישירות ביניהם. המהלך של חב״ד בפעם המי יודע כמה, יחד עם שיקול משמעותי נוסף (עליו בהרחבה בכתבה נוספת), הוביל להחלטה של ראש העיר להכניס לקואליציה את אליאור עמר.
מבחינת עמר כניסתו לקואליציה יכולה היתה להיות מייד אחרי ספירת הקולות בפברואר 2024. היה זה ראש העיר אליהו זוהר שלא היה שלם עם המהלך, בלי קשר לדרישותיו הקואליציוניות של עמר. הוא מצידו אמר כבר שנים כי הסכם קואליציוני איתו אפשר לחתום בעשר דקות. המהלך האחרון של חב״ד, ומהלכים שהתבשלו מאחורי הקלעים, הובילו את ראש העיר זוהר להיענות ללחצים שהופעלו עליו, ולצרף את עמר. לגבי מירי דדון- סעדה, כניסתה לקואליציה בזמן האחרון היתה רק שאלה זמן.
