אגדה מקומית הלכה השבוע מאיתנו: שלמה סופר, לשעבר מזכיר מועצת הפועלים בקריית מלאכי, מנכ״ל הרובע היהודי בירושלים, ומראשי ההתאחדות לכדורגל, נפטר ביום ראשון השבוע והובא למנוחות בבית העלמין בקריית מלאכי, העיר בה גדל. בן 78 היה במותו, הותיר אחריו חמישה ילדים, שני בנים ושלוש בנות.
ההודעה על פטירתו של שלמה סופר, ביום ראשון בבוקר, היתה עבור רבים הלם והפתעה גדולה. מעטים מאוד ידעו כי בחודשים האחרונים הוא חלה במחלת הסרטן הארורה. רבים מתושבי קריית מלאכי, בני משפחה וחברים, פוליטיקאים מהעבר ומההווה, וגם הרבה חברים מחוץ לעיר, הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה.
בין המלווים היו הנשיא לשעבר משה קצב ואחיו ליאור, ראש העיר לשעבר. שלום חג'ג' סגן ראש המועצה לשעבר, יוסי סולימני סגן ראש העיר, ורבים אחרים. גם מעולם הכדורגל הגיעו להלוויה- ביניהם שלמה שרף, מאמן הנבחרת לשעבר וחבר קרוב, אלון חזן, אף הוא מאמן הנבחרת הלאומית לשעבר, מנדל דוידוביץ׳ ורפי נידם, נציגים מקבוצת הכדורגל מ.ס.אשדוד, מועדון בו עבד סופר ב-15 השנים האחרונות. גם חברו הקרוב, סלמן בן ציון, מנכ״ל משרד התחבורה המיתולוגי, ונציגים מההתאחדות לכדורגל הגיעו להלוויה.
ליאור קצב ויוסי סולימני ספדו לשלמה סופר, הדברים המרגשים שאמרה בתו הקטנה, בת הזקונים (סרן בצה״ל) גרמה לרבים להזיל דמעה. המילה שהדהדה בקרב רבים מבאי הלוויה היתה: "ג'נטלמן". רבים ציינו כי שלמה סופר היה "אגדה", אגדה מקומית שצמחה בקריית מלאכי הקטנה, ועשתה קריירה מרשימה, בעיקר בעולם הכדורגל.
כל מי שהכיר את שלמה סופר, והיו רבים מאוד, בעולם הפוליטי ובעולם הספורט, התרשם מייד מהקלאסה שהוא שידר. סופר היה דמות אייקונית בעיר קריית מלאכי. הוא לא הצליח להפוך לראש העיר, למרות שרצה כל כך, ורבים יעידו, בדיעבד, שהעיר קריית מלאכי הפסידה. הפסידה בגדול. גם כאשר נבחר לסגן ראש העיר בקריית מלאכי, הוא לא נדבק לכיסא, והחליט לעזוב את הפוליטיקה המקומית.
היה לשלמה סופר כעס רב על התושבים, על חברים, ועל רבים מאלו שנלחם לעזור להם ולקדם אותם בחיים. רבים מהם לא תמכו בו ברגע שהוא זקוק להם בקלפי. אחרי שהבין כי קריית מלאכי ויתרה על שירותיו, נענה שלמה סופר לקריאה של יצחק רבין, ראש הממשלה המנוח, לבוא ולמלא תפקיד משמעותי הרבה יותר, תפקיד עם המון אחריות, ברמה הלאומית, ובעיקר מלא ברגישות פוליטית ומדינית. סופר התמנה למנכ״ל הרובע היהודי בירושלים, תפקיד אותו מילא בצורה יוצאת דופן, ורקם קשר מצוין עם רב הכותל, הרב מאיר יהודה גץ.
סופר ידע לשלב את הפוליטיקה עם הספורט, וכמו שנקרא לדגל באותם ימים על ידי ראש הממשלה יצחק רבין, הוא הפך במקביל לאחד האנשים החשובים והחזקים בכדורגל הישראלי. יורם אוברקוביץ, מהאנשים החזקים במדינה באותם ימים, זיהה את היכולות הניהוליות של סופר, יחד עם ההופעה החיצונית יוצאת הדופן, ודאג שהוא ייבחר לסגן יו״ר וגזבר ההתאחדות לכדורגל. במשך שנים היה סופר שותף מלא למינוי מאמני נבחרות ישראל, והיה נערץ על ידי שחקני הנבחרת הלאומית.
קשר מיוחד מאוד היה לו עם מאמני הנבחרת לשעבר שלמה שרף ודרור קשטן ז״ל, ועם אלי אוחנה, מהכוכבים הגדולים ביותר שצמחו בכדורגל הישראלי. גם עם קברניטי ההתאחדות לכדורגל שהגיעו אחריו, ביניהם אבי לוזון ושטרן חלובה, היה לשלמה סופר קשר מצוין, עם כולם הוא שמר על קשר ואף קיים מפגשים במסעדת בני הדיג בנמל תל אביב.
חלם להפוך את קריית מלאכי לעיר האיכותית באזור
אחרי שסיים את תפקידו כסגן יו״ר וגזבר ההתאחדות, הוא נשאר במשך שנים חבר הנהלה בהתאחדות, ושימש עשרות פעמים כיו״ר משלחת של הנבחרת למוקדמות המונדיאל והיורו. החיבור המצוין שלו עם המאמנים והשחקנים המובילים, גרמו ליו״ר ההתאחדות לשלוח אותו למרבית המשחקים שהיו מעבר לים.
פעמים רבות, אחרי שאירח ראשי ממשלות ונשיאים ברובע היהודי בירושלים, וכאשר ייצג את הכדורגל הישראלי עם הנבחרת הלאומית של ישראל במשחקים מכריעים שכל המדינה נדבקה למסכים בהתלהבות ובתפילה להצלחתה, סופר חש גאווה גדולה, ופספוס עצום במקביל. את האכזבה מכך שלא הצליח לקבל את אמון הציבור בקריית מלאכי ולשמש בה כראש עיר, הוא לקח איתו לאורך השנים.
סופר רצה להיות ראש עיר לא בגלל הכבוד, אלא אך ורק כדי לנצל את השילוב באותם ימים בין היכולות והניסיון הניהולי שצבר במועצת הפועלים, לבין הקשרים הפוליטיים המצויינים שהיו עם קברניטי המדינה. תמיד הוא חלם להפוך את קריית מלאכי לעיר המרכזית, והאיכותית ביותר באזור, והוא הרגיש החמצה גדולה שלא נתנו לו לתרום לטובת העיר מעמדת ראש העיר.
בכל זאת, תרם רבות לעיר במשך שנים רבות
במסגרת ראיון שערכנו עימו ביוני 2020, אמר שלמה סופר על הפספוס הגדול בהתמודדות שלו על ראשות העיר: "היתה לפני הכל החמצה ענקית של העיר קריית מלאכי ואומר גם למה- היה חלון הזדמנויות של פעם בדור. אלו היו ימים בהם ראש הממשלה היה יצחק רבין ושר האוצר היה בייגה שוחט, שהיחסים שלי איתם היו הרבה מעבר לסתם חברים למפלגה. אילו הייתי נבחר אז, ראש הממשלה ושר האוצר היו מסייעים בצורה מאסיבית לעיר, וקריית מלאכי היתה נראית לגמרי אחרת". זמן קצר אחרי שהפסיד בבחירות לראשות העיר, אחרי תקופה קצרה כסגן ראש העיר, עזב סופר את קריית מלאכי ועבר להתגורר בתל אביב.
אבל סופר, כמזכיר מועצת הפועלים, יש האומרים הטוב ביותר שהיה בעיר ובסביבה, השאיר חותם בתפקידו, וחלל עצום. הישגיו רבים. רבים מאוד. הוא מנע את קריסתם של מפעלים רבים בקריית מלאכי ובאזורי התעשייה של באר טוביה, הוא דאג לסדר עבודה למאות תושבים בעיר וביישובי הסביבה, והוא גם רתם את המפעלים לטובת הקהילה בעיר, כולל תרומות לקבוצת הכדורגל אותה הוביל לליגה השלישי בישראל.
אחד ההישגים הגדולים של סופר, היה הקמת היכל התרבות בעיר. בימים שתושבי קריית מלאכי לא ראו הצגות ומופעים כמו תושבים בכל רשות אחרת בארץ, סופר גרם להסתדרות להקים את היכל התרבות המפואר בעיר, ועל הבמה בהיכל התרבות הופיעו אומנים מהשורה הראשונה, הצגות ילדים ומבוגרים, וחיי התרבות בעיר גרמו לשינוי משמעותי באיכות החיים של תושבי העיר. אפילו את רשת בית הקפה 'שרי', שהיה באותם ימים מבתי הקפה המובילים בארץ, הביא סופר לעיר.
אבל למרות ההישגים הרבים והתרומה הרבה לקריית מלאכי, סך כל תאריו בעיר, קטנים מאוד ביחס למעמד בו היה מחוץ לעיר, ובוודאי ביחס ליכולות הניהול והקשרים הפוליטיים שהיו לו עם קברניטי המדינה באותם ימים. בימים בהם שימש כמזכיר מועצת הפועלים, נהנה סופר ממעמד רם והערצה. אבל אחרי שהחליט לסיים את תפקידו בהסתדרות ולעבור לפוליטיקה ברשות המקומית, הרגיש סופר את הניגוד הגדול בין האמון לו זכה מבני עירו, לזה של רבים ממקבלי ההחלטות בפוליטיקה הארצית ועולם הכדורגל בישראל.
שלמה סופר היה דמות סוחפת. נערצת. איש העולם הגדול, אדם של ג'סטות גדולות (גם ובמיוחד אם לא יוצא לו מכך דבר). הוא היה חביבן של נשים. המילים שהתחברו לדמותו היו תמיד: סטייל וקלאסה. שלמה היה איש מרשים, אדם נעים שיחה ולארג' בצורה מדהימה. הוא הפגין קסם אישי, ביטחון רב, וסמכותיות מעוררת הערכה, לא רק על לא מעט מתושבי קריית מלאכי אלא גם על בכירים במפלגת העבודה, בהסתדרות ובהתאחדות לכדורגל. כאשר הלך ברחוב בקריית מלאכי, שובל ארוך של מעריצים השתרכו אחריו, פעמים רבות הוא שאל את עצמו, אחרי שהפסיד בבחירות לראשות העיר, לאן נעלמו כל אותם תושבים ביום הבחירות.
"הנראות חשובה לי מאוד"
לאורך כל חייו, תמיד, גם בימיו הקשים ביותר מבחינה כלכלית, הוא היה מתלבש בטוב טעם, בהידור רב, עם מיטב המותגים מהקולקציה החדשה, תוך שימת דגש על הפרטים הזעירים ביותר. שעון יוקרתי על פי צו האופנה עיטר את ידו, תמיד היה מגולח למשעי, מבושם בבשמים יקרים שלא הגיעו עדיין לארץ, תסרוקת עשויה היטב, וכמובן, עם הסמל המסחרי שלו, השפם- שגם הוא נראה תמיד היטב.
"כן כזה אני, חשוב לי מאוד הנראות. אני מקפיד להתלבש ולהיראות במיטבי, להגיע לעבודה לבוש בחליפה ועניבה. אגב זה עזר לי מאוד כאשר הייתי שנים רבות בהתאחדות לכדורגל, כל פעם שההתאחדות היתה צריכה נציג לאירועים למסיבות ומפגשים עם התאחדויות בחו"ל בהם נדרש חבר התאחדות ייצוגי- שלחו אותי", אמר לנו סופר בראיון שערכנו איתו ביוני 2020.
שלמה סופר אהב את החיים הטובים, אהב לטוס לכל מקום באירופה, ובעיקר לחברים בלונדון. בלסטר סקוור, הרחוב הכי מפורסם בלונדון, הוא אהב לשבת בקור מקפיא בבית קפה של חברו הישראלי לשתות אספרסו ולעשן סיגר יקר וריחני. הסוציאליסט בהשקפתו החברתית, היה תמיד לבוש כאחרון הקפיטליסטים. את החולצה הכחולה והשרוך האדום הוא השאיר לתנועת הנוער.
אחרי שנים בהן שימש בתפקידים ציבוריים, כולל שני עשורים בתפקידים בכירים בהתאחדות לכדורגל, אחד התפקידים שסופר היה גאה בהם, היה חלקו בהצלת מועדון הכדורגל הפועל תל אביב מהתמוטטות והיעלמות ממפת הכדורגל. סופר קיבל מינוי מיוחד לשמש כחבר בכיר בוועד להצלת הפועל תל אביב, אחרי שהפועל פשטה רגל וירדה ליגה. סופר הצליח להיות שותף להבראת הקבוצה ולהשבתה לליגה הבכירה. עבורו, זה היה אחד מהרגעים הכי גדולים בקריירה הציבורית, ובעיקר בשליחות אליה נקרא, במיוחד כאוהד הפועל.
אחרי קריירה פוליטית וספורטיבית מרשימה, עזב שלמה סופר את תל אביב ועבר להתגורר באשדוד. הוא אהב את הים, את מסעדות הדגים בעיר, ואת החברים הטובים אותם הכיר עוד מהתקופה שהתגורר בקריית מלאכי. לפני 15 שנים, אחרי שהתגורר במיני פנטהאוז מול הים באשדוד, עבר סופר למושב עזריקם. בעשור האחרון הוא עבד במועדון מ.ס. אשדוד כמנהל האקדמיה. ג׳קי בן זקן, הבעלים של המועדון, אותו הכיר היטב מעולם הכדורגל, הציע לו לשמש בתפקיד ניהולי בדור העתיד של המועדון.
במהלך 15 השנים האחרונות, ועד יום מותו כאמור, התגורר שלמה סופר בעזריקם, במשק של סמי וטלי כהן. הוא התאהב בחיים בכפר, והפך לחבר ובן משפחה של משפחת כהן. החברים שגדלו איתו בקריית מלאכי, ואלה שבילו איתו בתל אביב ובאשדוד, הגיעו כל השנים לעזריקם כדי ליהנות מחברתו ולשתות את כוס האספרסו המיוחד שאהב להכין לכולם.
במהלך השבעה שהיתה בביתו בעזריקם, הגיעו המונים לנחם את המשפחה. אם למישהו עוד היה ספק כמה שלמה סופר היה אדם מוערך ואהוב, ההמונים שהגיעו לנחם את המשפחה נתנו לכולם להבין ששלמה סופר היה בהחלט אדם יחיד ומיוחד. מלבד שלמה שרף ואלון חזן שהגיעו להלוויה, הגיעו לנחם את הילדים אלי אוחנה, אלי כהן ("השריף"), אבי לוזון, בן ציון סלמן, ראשי רשויות, פוליטיקאים מהעבר, בני משפחה וחברים רבים. יהי זכרו ברוך.
