שישה בני אדם נהרגו בשש השנים האחרונות בתאונות דרכים בכביש עוקף עזריקם. עוד עשרות נפצעו בתאונות רבות שהתרחשו בכביש העוקף שבין עזריקם לבאר טוביה. כל התאונות הקטלניות התרחשו על ציר של שני קילומטרים בלבד. האם מישהו משרי התחבורה עצר לרגע כדי לטפל בנתון הזה? האם מישהו במשטרה חשב לעצמו מה צריך לעשות כדי למנוע את התאונות הטרגיות בקטע כביש קצר כל כך? ברור שלא.
שעות אחדות אחרי סיום אירוע של עוד תאונת דרכים קטלנית, אנשי מד״א מפנים את הפצועים וההרוגים לבתי החולים, בוחני המשטרה אוספים ראיות ועוזבים את השטח, אנשי כיבוי אש שוטפים את הכביש וממתינים לקריאה הבאה, ראשי הרשויות יוצאים בקריאה למשטרה להגביר את הנוכחות בכביש החדש שהפך לכביש הדמים, הם מנצלים את הביקור של שרי התחבורה כדי לדרוש תקציבים להרחבת כבישים, למעקות בטיחות, להצבת עוד תמרונים, תאורה, רמזורים ועוד, ובזה מסתיים תפקידם. של כולם. ועולם כמנהגו נוהג. עד התאונה הקטלנית הבאה.
לפני שלושה שבועות נהרג בתאונה ירין נתן פרץ ז"ל, תושב קריית מלאכי שהתגורר לאחרונה במושב עזריקם. גם התאונה הקטלנית הזו התרחשה בכביש שבין עזריקם לבאר טוביה, כביש בו התרחשו בשנים האחרונות, במרחק של מאות מטרים בלבד, מספר רב של תאונות בהן נהרגו חמישה בני אדם ונפצעו רבים אחרים.
בתאריך 21 בפברואר 2018 נחנך בקול תרועה גדולה הכביש העוקף של עזריקם. ההחלטה לסלילת הכביש התקבלה אחרי מאבק גדול שניהלו ראשי מושב עזריקם, שתושביו סבלו מהפיכתו של הכביש שחותך את המושב- לציר תנועה יחידי המחבר בין כביש 4, צומת אמונים לקריית מלאכי. אחרי מאבקים רבים והפעלת קשרים פוליטיים, הוחלט לסלול את כביש עוקף עזריקם. עם חנוכת הכביש החדש בתחילת 2018, היה נדמה שהנסיעה בו תהיה בטוחה מאוד. אף אחד לא העריך אז שהכביש החדש יהפוך מהר מאוד לכביש מסוכן, כביש דמים. במושגים מקצועיים, כביש בו היו תאונות דרכים קטלניות נקרא 'כביש אדום'.
על פניו הכביש העוקף (3703), שנסלל מהכיכר של ג. חיון לכיוון באר טוביה, עם כיכר הסמוכה לכניסה לעזריקם, הוא כביש חדש, רחב, עם שוליים, פתוח לגמרי. שדה הראייה לאורך כל הכביש מצוין. אין בכביש תאורה, וזה מחדל גדול, אבל חשוב לציין כי כל התאונות הקטלניות התרחשו לאור יום. כולן. שישה בני אדם נהרגו בכביש הזה בשעות היום, כך שנושא התאורה לא רלוונטי לתאונות שהתרחשו בו.
התאונה הקטלנית הראשונה בכביש היתה חצי שנה בלבד אחרי שהכביש נחנך. אחות רפואית מאשדוד בת 53 היתה בדרכה לעבודתה בקופת חולים בקריית מלאכי, ונהרגה בתאונה כתוצאה מהתנגשות של שלושה כלי רכב. שניים נפצעו. זו היתה התאונה הראשונה בכביש החדש, והיא התרחשה בין הכיכר של ג. חיון לכיכר של עזריקם. אחרי התאונה נשמעה ביקורת קשה על כך שהעיקול באותו קטע בו התרחשה התאונה הקטלנית, מסוכן מאוד וחייבים להציב בו גדר הפרדה בין שני הנתיבים.
מאז התאונה הראשונה הקטלנית, התרחשו עוד תאונות קטלניות רבות בכביש 3703- כביש עזריקם באר טוביה. עוד 5 בני אדם נהרגו, עשרות נפצעו, ושום דבר לא קרה מאז. הכביש העוקף הפך לכביש דמים, שרת התחבורה מירי רגב והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתעלמים מהנתונים הקשים והכואבים, קציני משטרה בכירים נוסעים על הכביש הזה בכל יום, כך גם פוליטיקאים, ביניהם ראשי רשויות באזור, ודבר לא השתנה.
לא הציבו גדר הפרדה, לא הציבו תמרורים נוספים, גם לא תאורה. אבל הדבר הפשוט והמהיר יותר, זה שיכול לגרום לנהגים לציית לתמרורים ולנסוע כחוק- נוכחות משטרה על הכביש- לא קורה. ניידות לאכיפת התנועה בכבישים נמצאות בהרבה מקומות מיותרים. חלק מהמטרה של המשטרה היא לרשום דו״חות כדי להגדיל את הקופה הציבורית. בהרבה מקרים המיקום שנבחר הוא לא בדיוק המקום החשוב ביותר מבחינת גורם ההרתעה של נהגים כדי למנוע תאונות דרכים. 6 בני אדם נהרגו מאז אוגוסט 2018 ועד היום על ציר תנועה של שני קילומטרים. שישה הרוגים.
אז מה הבעיה להגביר את הנוכחות של המשטרה בכביש? מה הבעיה להציב ניידת קבועה בכביש כדי להרתיע את הנהגים? לפחות לתקופה של מספר שבועות ברציפות, ולאחר מכן לצמצם בהדרגה את הנוכחות. ולמה להציב מצלמות בכביש הקצר הזה, מדובר כמו שציינו בשני קילומטרים. קטע קצר בו התרחשו כל התאונות הקטלניות. במציאות אחרת, מזמן ראשי הרשויות כאן היו יוצאים למאבק, קוראים לציבור הרחב להגיע להפגנה וסוגרים את הכביש.
אדישות שעולה בחיי אדם
הגענו למציאות בה חיי אדם מזמן לא מעניינים את ממשלת ישראל. הזלזול בחיי אדם מצד הממשלה התחיל הרבה לפני ה-7 באוקטובר. העובדה שהממשלה מתעלמת מהחטופים, לוחמים ואזרחים הנמצאים במנהרות החמאס שנה וחצי יותר מידיי, לא מטרידה אף אחד מחברי הקואליציה ההזויה. גם העובדה ש-41 חטופים חיים מצאו את מותם בשבי חמאס, לא גורמת לאף אחד מחברי הממשלה, גם לא לאיש מהקואליציה, לצאת מהאדישות הנוראית.
מעבר לכישלון המוחלט של הממשלה לשמור על אזרחיה ב-7 באוקטובר, ומעבר לביזיון בהפקרת החטופים בעזה, ממשלת ישראל מזלזלת גם בכלל אזרחיה החיים כאן במדינה, ובכתבה הזו נעסוק בתאונות הדרכים. מכת מדינה שהממשלה, ובעיקר אלה האמורים לטפל במכה הזו, עושים הכל, אבל הכל מהכל, מלבד לטפל בבעיה הכי קשה וכואבת- תאונות הדרכים. תכף נגיע לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ולשרת התחבורה מירי רגב. לפני כן קצת נתונים.
נכון לשנת 2020, בממוצע שנתי יש בישראל כ-190,000 תאונות דרכים, מתוכן 56 אלף תאונות עם נפגעים. תאונות אלו גורמות לכ-80 אלף פצועים קלים, מעל 2,300 פצועים קשים וכ-340 הרוגים. מקום המדינה עד סוף שנת 2023 נהרגו כ-33,000 בני אדם בתאונות דרכים בישראל כל שנה. אחד מכל 110 ישראלים נפצע או נהרג בתאונת דרכים – 1 מכל 11 תושבים בעשור.
שימו לב למספרים הקשים לשנת 2024 בסיכום תאונות הדרכים שפרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: השנה נהרגו 436 בני אדם ב-403 תאונות קטלניות, לעומת 359 הרוגים ב-331 תאונות קטלניות בממוצע השנים 2023-2021. מספר ההרוגים גבוה ב כ-21% ממספר ההרוגים אשתקד, גבוה ב-22% מממוצע השנים 2023-2021. 26% מההרוגים הם הולכי רגל, 36% משתמשי רכב פרטי ו-22% רוכבי אופנוע וקטנוע. 115 הולכי רגל נהרגו השנה, נתון המראה עליה של כ-13% ביחס לממוצע השנים 2023-2021. 99 בני אדם נהרגו השנה בתאונות במעורבות רכב כבד (מעל 3.5 טון) לעומת 92 הרוגים בממוצע השנים 2023-2021. בדרכים הבינעירוניות נרשמה עליה של 27% במספר ההרוגים ביחס לממוצע השנים 2023-2021.
נהרגו 11 רוכבי אופניים חשמליים, 9 רוכבי אופניים רגילים ו-9 רוכבי קורקינט חשמלי. 76% מההרוגים בתאונות דרכים הם גברים לעומת 24% נשים. בשנת 2024 החודשים הקטלניים ביותר הם מרץ ומאי בהם נהרגו 45 בני אדם, היום הקטלני ביותר בשבוע הוא יום שישי, והשעות הקטלניות ביותר במהלך היום הן 19:00-18:00. אי מתן זכות קדימה להולך רגל היא העבירה השכיחה ביותר (14%) שנמצאה כגורם לתאונה חמורה, לצד אי ציות לרמזור (14%), מעבר בין נתיבים (11%) ומהירות מופרזת (11%). בשנת 2024 נפצעו קשה 2443 משתמשי דרך – ירידה של 8% לעומת שנת 2023. מספר הפצועים קל ירד ב-18% ל-10,600 פצועים קל לעומת 12,863 פצועים קל מתאונות דרכים בשנת 2023.
מנכ"ל הרלב"ד, גלעד כהן אמר: ״אנו מסכמים שנה קשה מאוד עם עלייה חדה במספר ההרוגים מתאונות במדינת ישראל. סדר העדיפויות של המדינה ומשרדי הממשלה יהיה חייב להשתנות. על מנת לראות בלימה במספר ההרוגים, המשטרה חייבת להגביר את האכיפה בדרכים, אכיפה שירדה באופן חד מאוד במהלך שנת 2024 וגרמה להיעדר הרתעה. אנו פועלים להרחבת סמכויות והגדלת תקציב הרלב"ד על מנת לאפשר לנו לקחת יותר אחריות ולהתמקד במניעת תאונות, הגברת הבטיחות בדרכים וצמצום מספר ההרוגים בכבישים".
זה לא מעניין אותם?
436 הרוגים בתאונות דרכים בשנה החולפת. ארבע מאות שלושים ושישה בני אדם נהרגו בישראל כתוצאה מתאונות דרכים. בואו נחזור למירי רגב ואיתמר בן גביר, שני השרים שאמורים להציל חיים, שני השרים האחראים לתת את הפתרונות למלחמה בכבישים שגובה קורבנות כל שנה, כל השנה. מתי בדיוק שמעתם את השר לביטחון לאומי בן גביר מדבר על תאונות הדרכים? ומתי שמעתם את שרת התחבורה מירי רגב עושה משהו כדי להילחם במכת תאונות הדרכים? אל תתאמצו. שניהם עסוקים בדברים אחרים.
436 אזרחים ואזרחיות נהרגו בכבישים בשנת 2024, ואף אחד מהם לא הכריז על מצב חירום. לא אגזים ואומר שזה לא מעניין אותם, אבל כן אציין שזה לא בראש מעייניהם. יש להם סדר יום משלהם. רגב ובן גביר עסוקים בביקורת על היועצת המשפטית, על ראש השב״כ, על צה״ל, על כל מי שאפשר, העיקר להסיט את תשומת הלב מהבעיות האמיתיות שלנו במדינה. ויש הרבה. בכל התחומים. בלי סוף.
ראשי הרלב״ד (הרשות לבטיחות בדרכים), לא מפסיקים להתחנן לתוספת תקציב ממשרד התחבורה ולאכיפה גבוהה יותר מהמשטרה, זאת כדי להילחם בתאונות הדרכים, ראשי רשויות בארץ מתחננים למשרד התחבורה כדי לקבל תקציב לעבודות בכבישים מסוכנים, אבל שום דבר (כמעט) לא קורה בשטח מלבד דיבורים והבטחות. מירי רגב עסוקה בטיולים בחו״ל, במפגשים עם קבלני קולות של הליכוד, ובמקביל היא פותחת את הפה בלי הפסקה נגד כל ראשי זרועות הביטחון, שבזכותם היא חיה. ומאובטחת.
ושר המשטרה? מילא עם ההבטחה להילחם נגד הפרוטקשן הוא כשל, עם הביטחון האישי לאזרחים הוא כשל, עם המלחמה נגד ארגוני הפשיעה הוא כשל, עם מכת הגניבות של כלי רכב וציוד חקלאי הוא כשל, לפחות אם רק היה מטפל בתאונות הדרכים ומוריד את מספר ההרוגים הנורא, אפשר היה להחמיא לו. אבל את השר בן גביר תאונות הדרכים לא מעניינות. לפחות כך זה נראה. הוא עסוק בהפצת סרטונים נגד השבת חטופים, הוא עסוק בהפצת סרטונים נגד ראשי זרועות הביטחון, הוא עסוק בהפצת שנאה פנימית, הוא עסוק בכל הדברים שלא מביאים לנו התושבים- ביטחון אישי.
מאות אזרחים נהרגים בכל שנה, אלפי אזרחים נפצעים, חלקם נשארים נכים, ואת השרים רגב ובן גביר זה לא מעניין. זה בכלל לא על סדר היום אצלם. כך זה לפחות נראה. במדינה מתוקנת, שרים האחראים על נושא הבטיחות בדרכים, על שלומם של אזרחי המדינה, היו עסוקים סביב השעון בנושא. תנסו להיזכר מתי ראיתם או שמעתם את השרים רגב ובן גביר מדברים על תאונות הדרכים? מתי הם עשו דיון חירום בנושא? מתי הם הודיעו על איזו תוכנית למאבק בתאונות הדרכים? אל תתאמצו. לא תמצאו.
תאונות הדרכים הן לא גזירה משמיים. במציאות בה ישנה ממשלה שעושה הכל אך ורק כדי לסייע לחבריה, ומזלזלת בחיי אדם, על נבחרי הציבור שלנו באזור לקחת את הפיקוד ולהוביל לפתרון מיידי. לראשי הרשויות כאן באזור אין יכולת להשפיע על החזרת החטופים, אבל יש להם יכולת להשפיע על צמצום תאונות הדרכים בתחום השיפוט שלהם, וכביש 3703 חייב לקבל טיפול בהתאם. בלי נוכחות של ניידת משטרה והטלת קנסות בלי הפסקה לנהגים, תאונות קטלניות חלילה, יימשכו על הכביש הזה.
גם לנו יש חלק
חשוב לציין: עם כל הכבוד לאכיפה, בסופו של דבר הבעיה מתחילה אצל הנהגים. הכביש הקצר הזה שבין הכיכר הצמודה למתחם ג. חיון לבין מושב באר טוביה, הפך לכביש בו רבים מהנהגים נוהגים במהירות מופרזת ומתעלמים מקו לבן האוסר עקיפה. אם משטרת ישראל תציב מצלמות וניידת באופן קבוע, קופת המדינה תתעשר במהירות. עשרות נהגים ונהגות עוקפות במהירות בקו הפרדה לבן, וזו אחת הסיבות העיקריות לתאונות הקטלניות הרבות שהיו בכביש עוקף עזריקם. לאחרונה המשטרה הציבה מצלמות ברחבי הארץ לצילום נהגים המדברים בלי דיבורית בפלאפון בנהיגה.
בכביש 3703, כמו הרבה כבישים בינעירוניים אחרים בו אין מצלמות ונוכחות משטרתית, רבים מהנהגים משלבים פעמים רבות נהיגה מופרזת עם עקיפה בקו לבן כאשר הפלאפון צמוד לאוזן. נחזור ונדגיש- תאונות דרכים הן לא גזירה משמיים.
