איש חסד, פטריוט אמיתי ונעים הליכות

אבל כבד נפל השבוע על העיר האהובה שלנו קריית מלאכי. מאות רבות של אנשים הגיעו במוצאי השבת האחרונה בשעת לילה מאוחרת כדי לחלוק כבוד אחרון לאחד מבניה היקרים ביותר של העיר, מנשה צלח ז"ל.
אין מישהו בקריית מלאכי ובאזור כולו שלא מכיר את משפחת צלח. אחת המשפחות הראשונות שהגיעו למעברת קסטינה בתחילת שנות החמישים עם עוד מספר משפחות שהגיעו, ויחד הן בנו את העיר הלכה למעשה. הם גדלו כאן במעברת קסטינה שלא היה בה כלום, מלבד חול. וחול. ועוד חול. הם בחרו להישאר ולבנות כאן את ביתם והקימו משפחה מפוארת אשר הפכה לשם דבר בארץ המובטחת.
מנשה הוא הצעיר מבין האחים במשפחתו. כבן הזקונים של המשפחה גדל כילד מיוחד ומפונק שכל העולם סובב סביבו. כבר אז החליט שקריית מלאכי היא ביתו וכאן נטע את שורשיו אשר לימים הפכו לעצים מלבלבים מלאים בפירות משובחים.
יחד עם אחיו שלמה הקים את נגריית 'מקור הרהיט'. במשך עשרות שנים- כמעט ולא היה בית בעיר וביישובי הסביבה שלא נהנה מעבודתם המקצועית של האחים בכל הקשור לריהוט הבית. 'מקור הרהיט' הפך למותג מצליח עוד יותר עת החליט מנשה לצרף את בנו אייל לעסק המשפחתי ולאפשר לעצמו לנוח מעט לאחר עשרות שנות עבודה מרובות ועמוסות.
מנשה צלח היה דמות מאוד מוכרת ומאוד מוערכת בקריית מלאכי. אני מכיר היטב את המשפחה כולה, והיה לי קשר אמיץ ומיוחד עם מנשה ז"ל. לא אחת שוחחנו על ענייני העיר והמדינה והוא היה מצוי היטב בכל מה שקורה מסביב. היה כל כך כיף לשוחח איתו, איש עם דעות מוצקות, ציוני אמיתי, פטריוט שאין כדוגמתו, אוהב את התורה ומכבד כל אדם באשר הוא אדם. מנשה עם החיוך המתבייש, הנימוסים וההליכות שיכולים לשמש דוגמא לכל אחת ואחד, במיוחד בתקופה מפלגת זו.
אני יודע היטב ומקרוב ממש איזה איש חסד היה מנשה. הרבה אנשים נהנו מנדיבותו האינסופית ותמיד תמיד בשקט ובצנעה. לא פעם הגיעו אליו משפחות אשר ידן אינה משגת לרכוש רהיטים לבית, לבת או לבן שזה התחתנו, והוא מעולם לא השיב את פניהם ריקם.
לפני מספר שנים ביקש שאגיע אליו לחנות באזור התעשייה בעיר, ואני כמו תמיד כמובן התייצבתי. הוא פתח במונולוג שבו דיבר על ההיסטוריה של מדינת ישראל וחשיבות הנצחתם של מנהיגיה גם אצלנו כאן בקריית מלאכי. ואז, ספק ביקש ספק דרש, שאפעל בעיריה לקריאת רחוב על שמו של שמעון פרס ז"ל, ראש הממשלה ונשיא המדינה לשעבר. ואני הקשבתי לו בשקיקה, הסכמתי לדבריו, וכמובן פעלתי כדי לבצע את בקשתו. מספר חודשים לאחר מכן העברתי יחד עם ראש העיר אליהו זוהר וחברי המועצה את ההחלטה לקרוא רחוב על שמו של שמעון פרס. ולכן ראוי שכולם יידעו, רחוב שמעון פרס בקריית מלאכי הוא פרי יוזמתו של מנשה צלח ז"ל.
ביום העצמאות האחרון חגגנו יחד אצל משפחת דהן. שרנו, רקדנו, שתינו ואכלנו. מנשה נראה מאושר ושמח מתמיד. מספר ימים אחר כך הוא נפל ונחבל. בבית החולים חל סיבוך במצבו הרפואי שהלך והתדרדר במהירות. כולנו היינו בטוחים שאוטוטו הוא יתגבר ויחזור אלינו בריא ושמח. אבל לדאבון הלב של כולנו- הסוף היה אחר, ובשבת בבוקר מנשה שלנו החזיר את נשמתו לבורא.
מנשה הותיר אחריו את אחותו האהובה שולה, את האחים שהיו איתו בקשר אמיץ וחזק עד יומו האחרון עזיז, שלמה ומשה, את עליזה, רעייתו הנאמנה והאהובה, את בנותיו רוית ונועה, את בניו אייל וצחי, ועוד שנים עשר נכדות ונכדים, משפחה חמה, אוהבת ומלוכדת, משפחה שעבור מנשה היתה כל עולמו.
מנשה צלח יחסר מאוד בנוף של העיר האהובה שלנו קריית מלאכי. הוא תמיד יישאר עבור כולנו לא רק כמקור הרהיט- אלא כמקור לחוכמה, לצניעות, לאדיבות, לאהבת הארץ, ומעל הכל הוא ייזכר כמקור לאהבת האדם באשר הוא אדם.
יהי זכרו ברוך.