שכונה חדשה או עיר חדשה: המאבק סביב הקמתה של שכונת 'רובע האלה', ואולי העיר החדשה- 'מלאכית' (שם זמני), על הקרקעות החקלאיות של המועצות האזוריות באר טוביה ויואב, הגיע לבג״צ, והדיון שנערך ביום שלישי השבוע סיפק לא מעט נתונים מעניינים. המועצה האזורית יואב, בראשות נתי לרנר, הגישה עתירה לבג״צ נגד הקמתה של עיר חדשה על קרקעות מושב כפר הריף, וקיבוץ רבדים. את העתירה הגישה רק המועצה האזורית יואב, למרות שהקמתה של השכונה, או העיר, מתוכננת לקום גם על קרקעות של תימורים, ינון, וערוגות, יישובי המועצה האזורית באר טוביה.
בעתירה שהוגשה ציינה המועצה האזורית יואב כי המדינה החלה בהליכי תכנון להקמת עיר חרדית על קרקעות המועצה, זאת לפני החלטת ממשלה בנושא, כפי שמחייב החוק. הרכב השופטים כלל את כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ, כבוד השופטת יעל וילנר, וכבוד השופט חאלד כבוב. המועצה דרשה בעתירה לעצור את ההליכים להקמת העיר החדשה, שופטי בג״צ דחו את העתירה בטענה שהיא הוגשה במועד מוקדם, לפני שהתקבלה החלטת ממשלה בנושא. השופטים כתבו בפסק הדין כי המועצה האזורית יואב יכולה לעתור לבג״צ אם וכאשר הממשלה תאשר את הקמתה של העיר על קרקעות המועצה.
המאבק סביב הקמתה של השכונה החדשה או העיר החדשה, כפי שטענו בשנה האחרונה ראשי המועצות האזוריות של באר טוביה ויואב, לא חדש, אבל מהעתירה של מועצת יואב, ומפסק הדין שנתנו שופטי בג״צ, ניתן ללמוד הרבה דברים, בעיקר על התנהלות חשאית מאחורי הקלעים, הרחק מעיני הציבור ומעיני המועצות האזוריות, כאילו מדובר כאן בפעילות של אחד מארגוני הביון שלנו.
בעתירה לבג״צ ציינה המועצה האזורית יואב כי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון החלו לתכנן את הקמתה של עיר חרדית חדשה על קרקעות חקלאיות של המועצה. בעתירה נטען כי כבר לפני כשלוש שנים החלו ברשות מקרקעי ישראל לבחון את הקמתה של העיר החרדית, ומעבר לדיונים שנערכו בנושא, ועדת ההרשאות של רשות מקרקעי ישראל אף אישרה התקשרות עם משרד חיצוני לניהול פרויקטים, זאת כדי להכין תוכניות להקמת העיר החדשה, כולל תוכנית לשינוי תוכנית מתאר בוועדה המחוזית דרום.
על פי העתירה, המועצה האזורית יואב הבינה רק בחודש נובמבר 2023 על ההכנות של רמ״י ומשרד הבינוי והשיכון להקמתה של עיר חדשה, ומאותו רגע החל ראש המועצה נתי לרנר לפעול כדי למנוע את מימוש התוכנית. בעתירה פירטו כי המועצה שלחה מכתבים רבים לגורמים שונים, כולל רמ״י, משרד הבינוי והשיכון, ומספר שרים. בכולם נכתב כי לא התקבלה החלטת ממשלה להקמת עיר חדשה במקום, ועל רמ״י לעצור את ההכנות להקמתה של העיר החרדית החדשה. כמובן שכל הגורמים התעלמו מהדרישה של המועצה האזורית יואב.
אחרי שהמאבקים נגד קידומה ואישורה של התוכנית בותמ״ל לא צלח, הגישה מועצת יואב את העתירה, מחשש שהממשלה, בלחץ החרדים, רגע לפני נפילתה, תאשר את הקמתה של העיר החרדית החדשה. בעתירה טענה המועצה כי רק הממשלה רשאית לאשר הקמת עיר חדשה בישראל, ובפועל- המדינה מקדמת תכנון להקמתה של עיר בלי החלטת ממשלה בנושא.
העותרת דרשה להורות על הפסקת המשך התכנון, בטענה שאם יובא לדיון בממשלה אישור להקמת העיר על הקרקעות של המועצה, כאשר על שולחנם של השרים יהיו כל הנתונים שנעשו לבדיקת כדאיות והיתכנות להקמתה של העיר, השרים עלולים להצביע בעד, ולכן דרשה משופטי בג״צ לעצור מיידית את המשך התכנון והבדיקות הנעשות על ידי הגורמים השונים מטעם המדינה, להקמת העיר החדשה צמוד לקריית מלאכי.
על פי העתירה שהוגשה על ידי עורכי הדין פרופ' אריאל בנדור, וד"ר ישגב נקדימון, צוין כי במסמכים של רשות מקרקעי ישראל נכתב כי שמה של העיר החרדית החדשה יהיה 'מלאכי', שם זמני, השכונה תיבנה על כ- 5,000 דונם, וייבנו בה כ-35,000 יחידות דיור.
המשיבים לעתירה, שרי הממשלה ורשות מקרקעי ישראל, השיבו כי הליך בחינה מתבצע לפני החלטת ממשלה, וכי במקרה הזה נעשתה בדיקה ראשונית בלבד, והבדיקה המשמעותית יותר, תוכננה להתבצע אחרי אישור הממשלה.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ, שעמדה בראש ההרכב וכתבה את פסק הדין, החליטה כאמור לדחות את העתירה. השופטת כתבה כי אכן רק הממשלה מוסמכת להחליט על הקמת יישוב חדש בישראל, אבל בהתאם להנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, יש צורך לקיים עבודת הכנה מקצועית לבדיקת כדאיות והיתכנות של הקמת יישוב חדש, בשיתוף כל הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר.
"המחלוקת שלפנינו מגלמת את בעיית 'הביצה והתרנגולת' בה כל שלב מותנה בקודמו: העותרת גורסת כי על הממשלה להיות הגורם המניע הראשון להקמתו של יישוב חדש – עליה לקבל תחילה החלטה עקרונית ליזום הליך הקמתו, ורק לאחר מכן ניתן יהיה להפעיל את מנגנוני עבודת המטה הנדרשים. המשיבים סבורים מנגד, כי בלא עבודת מטה ראשונית שתבסס נתונים ותבחן היתכנות, לא תוכל הממשלה לקבל החלטה ראשונה אחראית ומושכלת לייזום הקמתו של ישוב חדש", נכתב בפסק הדין.
כבוד השופטת גילה כנפי- שטייניץ קיבלה את עמדת המועצה האזורית יואב, שהפעולות של רמ״י ומשרד הבינוי והשיכון חרגו מהמושג 'בדיקה ראשונה': "מהיקף הפעולות שבוצעו עד כה, כמו גם היקף המשאבים שהוקצו לשם הוצאתן אל הפועל, דומה שיש ממש בטענת העותרת שהפעולות הרבות שנעשו בענייננו, חורגות מגדר אותה בדיקה ראשונית בלבד". בעתירה התברר כי המדינה הוציאה כ-8 מיליון שקל בבדיקה שביצעה באמצעות המשרד החיצוני.
בג״צ דחה את העתירה רק מפני שהוגשה במועד מוקדם, כפי שנכתב בהחלטה: "לא ראיתי מקום להקדים ביקורת שיפוטית להחלטה. טרם התקבלה החלטת ממשלה המורה על הקמת יישוב חדש, ומהתגובה המקדמית אף עולה כי הפעולות לבחינת הקמתו של היישוב הסתיימו בשלב זה. באין החלטה מינהלית סופית של הרשות המוסמכת, הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית על ההחלטה – אינו בנמצא״.
עוד כתבה השופטת בסיום דבריה: "טענות העותרת שמורות לה, ולאחר שתתקבל החלטת ממשלה, ככל שאכן תתקבל, תוכל העותרת לשוב ולפנות לבית המשפט, אם עדיין תסבור שהדבר נחוץ".
בינתיים, כמו בפעולות חשובות הרבה יותר, ברמה המדינית והצבאית, שהממשלה ושלוחותיה פועלת במחשכים ומסתירה את פעולותיה האמיתיות, גם במקרה הזה, רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, מינהל התכנון הארצי, וגורמים נוספים הפועלים מטעם גורמים בכירים במגזר החרדי, מנסים להקים כאן עיר מתחת לשולחן הדיונים. וזה לא משנה אם זו שכונה חדשה לטובת קריית מלאכי, עיר חילונית, עיר מעורבת, או עיר חרדית. ההתנהגות של גורמי התכנון בשיתוף פעולה של גורמים בממשלה, הם חלק מההתנהלות הפסולה של הממשלה הנוכחית בכל התחומים החשובים בחיינו האזרחים. המשך יבוא.
