לפני מספר שנים הגיע האיש תושב אזור קרית מלאכי לעבודתו באחת המאפיות באזור הדרום . במהלך המשמרת העביר האיש עגלה עליה הונחו מאפים ממקום למקום בשטח המאפיה. לפתע, בעודו מושך את עגלת המאפים החל להחליק כתוצאה מרצפה שהפכה מחליקה עקב פירורי סוכר וקמח רבים שהיו פזורים עליה. על מנת לנסות למנוע את נפילתו הוא ניסה לאחוז בחוזקה בעגלת המאפים וכתוצאה מכך עשה האיש תנועה חדה בכתפו.
לאחר אותה תנועה חדה מיד הבין כי נגרם לו נזק בכתף, כאשר הוא החל להרגיש כאב חד בכתפו.
באותו שלב הבחינו העובדים האחרים כי משהו אינו כשורה ומיהרו לסייע לחברם. בעקבות הכאבים העזים מיהר האיש לקופת החולים שלו על מנת לבדוק את מצבו. בקופת החולים הזדרזו להפנותו לבית החולים שם התברר כי כתוצאה מאותה תנועה סיבובית הוא סובל משבר בכתפו. משהתגברו כאביו מספר שבועות לאחר מכן, התברר כי בנוסף לאותו שבר הוא סובל מקרע בגיד בכתף. בעקבות נזקי הגוף שנגרמו לו הוא נעדר מעבודתו במשך שמונה חודשים.
לאחר המקרה פנה האיש לעורך הדין איל כהן – ממשרד עורכי הדין כהן קריסי המתמחים בדיני נזיקין – בבקשה כי יסייע לו. עו"ד כהן פנה למוסד לביטוח הלאומי שהכיר בתאונה כתאונת עבודה שילם לו על ימי היעדרותו וקבע לו נכות צמיתה שהקנתה לנפגע פיצוי בסך של כ- 74,000 ש"ח.
לאחר מכן הגיש עו"ד כהן תביעה כנגד חברת הביטוח של אותה מאפיה בה עבד האיש.
בכתב התביעה טען עו"ד כהן כי "אירוע הנזק מתיישב עם רשלנותה ו/או חוסר זהירותה של הנתבעת", לאור העובדה כי, בין השאר, "לא דאגה לסביבה עבודה נקיה ובטוחה ללא כל מכשולים, ו/או לכלוך היכול לגרום להחלקה".
חברת הביטוח חלקה על אחריותה וטענה כי לא היה כל מפגע במקום, אולם לאחר שהוצגו בפניה מספר סרטוני וידאו מהמקום כולל זה של יום התאונה חזרה זו מכפירתה באחריותה לתאונה.
במסגרת נזקי התובע טען עו"ד כהן כי על חברת הביטוח לפצות את הנפגע על נזקיו עד למועד הגשת התביעה ובעיקר לפצותו בגין נזקיו העתידיים, לרבות "הוצאות רפואיות בעתיד כולל הוצאות רפואיות על טיפולים אלטרנטיביים, ובכלל זה הוצאות שיקום, עזרה וסיעוד בעתיד, הפסד השתכרות בעתיד וכן אובדן כושר השתכרות וזכויות סוציאליות, צער כאב וסבל".
לאחרונה, במסגרת הסכם פשרה, נקבע כי האיש יקבל מחברת הביטוח של המאפיה סך של כ-140,000 ש"ח בנוסף על הפיצוי מהביטוח הלאומי שעמד על כ- 74,000 שקלים וסך כלל הפיצוי שהנפגע קיבל עקב התאונה עמד ע"ס כ-214,000 ש"ח.
