חיל האוויר שלנו מפרק את הגרעין האיראני, או לפחות מצמצם משמעותית את האיום הגרעיני של איראן על ישראל. במקביל ולהבדיל, גם ראש העיר אליהו זוהר פעל בימים האחרונים כדי לפרק (או לפחות לצמצם) את האיום הפוליטי מצד ועד נחלת הר חב״ד ונציגי השכונה במועצת העיר. בלי F-35, גם לא F-16, הפעיל אליהו זוהר סוכנים מטעמו בשכונת חב״ד, והצליח לגלות כי בשכונת חב״ד מתכוונים ללכת צעד אחד (או יותר) רחוק מידי- ולהעמיד מועמד מטעמם בבחירות על ראשות העיר באוקטובר 2028.
החתימה של אליהו זוהר על ההסכם הקואליציוני עם אליאור עמר, היא סוג של סיכול ממוקד למהלכים של חב״ד נגדו. כמו שפרסמנו בטור בגיליון ׳המקור׳ האחרון, ראש העיר וראשי חב״ד לא סובלים מעודף אהבה. המשקעים נותרו, והסוכנים בשטח טוענים כי אף התעצמו, ולכן ראש העיר החליט שהמהלך האחרון של חב״ד להצביע נגד הקואליציה, בהצבעה על מינויו של צביקה דוידי למ״מ גזבר העירייה, הוא סיבה מספיק טובה להכניס את אליאור עמר לקואליציה, כביכול בגלל המלחמה עם איראן.
באותו טור שפרסמנו בגיליון ׳המקור׳, כתבנו על מתיחות שקיימת בין ראש העיר זוהר למשנה שלו שלומי מלכה. המתיחות הזו החלה בקדנציה הקודמת, לקראת הבחירות האחרונות, והיא נמשכת עד רגע זה. בין זוהר למלכה יש משבר אמון חמור, גם אם לפעמים נדמה שהשניים משדרים על אותו גל, בפועל, מאחורי הקלעים, משבר האמון ביניהם הלך והחמיר. במילים פשוטות: ראש העיר זוהר איבד אמון בשלומי מלכה.
זה התחיל עם הכוונה של חב״ד להעמיד את מלכה כמועמד מטעמם לראשות העיר בבחירות האחרונות, מהלך שבסופו של דבר טורפד. מלכה הוצב לעמוד בראש רשימת ש״ס למועצת העיר, ולרבים נדמה היה שהמשבר נפתר והאמון בין השניים יהיה כפי שהיה בעבר (אם היה בכלל). בחב״ד הכחישו את הטענה שהם הציעו למלכה להתמודד מטעמם לראשות העיר, מלכה עצמו לא הכחיש, אבל טען כי החליט לא להתמודד מול ראש העיר זוהר מטעמי נאמנות.
בכל מקרה, סוגיית ההתמודדות של מלכה ירדה מהפרק, והוא, כמו חבריו בש״ס, תמכו בזוהר בבחירות לראשות העיר. זוהר העניק לו את תיק החינוך, אבל בפועל, מלכה לא קיבל יד חופשית כממונה על החינוך, ובין השניים פרצו משברים רבים. משבר רדף משבר, התקיימו פגישות פיוס בין השניים, הופיעו מקורבים על תקן מתווכים כדי להשכין שלום בין ראש העיר למשנה שלו, וחוזר חלילה.
נדמה שהשיר של אבנר גדסי ׳יום רודף יום׳, מתאים לתאר את מערכת הקשר ביניהם. ״יום רודף יום, ופתאום שונה אני מתמול שלשום, אהבתי כשאמרתי לא אלך. יום רודף יום״. ככה בדיוק היה הקשר הפוליטי והאישי בין זוהר למלכה מתחילת הקדנציה הנוכחית. הרבה תסכול (הדדי), הרבה פגישות פיוס, ובעיקר הרבה חשדנות. כמו בשיר של אבנר גדסי, יום רדף יום, וכל יום היה שונה מקודמו. כמו בשיר של שמוליק קראוס: ׳איך הגלגל מסתובב׳. המשפט המרכזי בשיר מתאים כל כך למשבר האמון בין זוהר למלכה: ״איך הגלגל מסתובב, מסתובב, מסתובב לו, למעלה הוא עלה, למטה היא נפלה, ושוב להתחלה והלאה, כי גבוה זה עמוק, קרוב אולי רחוק, הבכי והצחוק והלאה. לבן נשאר לבן, שחור נשאר שחור, היה שוב לא יחזור רק הלאה״.
אז זהו, לא משנה כמה מתווכים, ביניהם אנשי אמונו של ראש העיר, יפעלו כדי להשכין שלום אמיתי בין השניים, משבר האמון, לפחות מצד ראש העיר, ירחף עד מערכת הבחירות הבאה. החשדנות גדולה, חוסר האמון גדול עוד יותר. ולא, זה לא אומר ששלומי מלכה פועל מאחורי הקלעים (או שכן) כדי להתמודד בבחירות הבאות, זה לא אומר שהוא סימן מטרה- להיות ראש עיר, וזה לא אומר שהוא מתואם עם ועד חב״ד לקבל את תמיכתם בבחירות הבאות. הוא מצידו מכחיש מכל וכל, אבל זה לא הסיפור כאן. זה לא משנה מה שלומי מלכה יגיד, יעשה, או יתחייב, ראש העיר אליהו זוהר פשוט לא מאמין לו.
וכמו בחיים, כך גם (ובעיקר) בפוליטיקה- אם אין אמון, שוברים את הכלים. אז אם לא הבנתם עד כאן את השיקול המרכזי של ראש העיר אליהו זוהר למהר ולסכם עם אליאור עמר את כניסתו לקואליציה, אז עכשיו אתם מבינים מה עמד מאחורי המהלך. ועם כל הכבוד למלחמה מול איראן, נזכיר לראש העיר (ולמי שכתב עבורו את ההודעה לציבור) שישראל נמצאת במלחמה מעל 600 ימים. לא שבוע, ולא שבועיים. כמעט שנתיים.
האמת, אליהו זוהר ואליאור עמר קיבלו החלטה טובה לשניהם. גם לטובת העיר. עמר ייתן לו שקט לנהל את העיר, הוא יתרום מיכולותיו למען העיר, והשקט הזה יעשה רק טוב לתושבים. ואם כבר הם מדברים על השיקול (כאילו) של תקופת אחדות ופיוס בגלל המלחמה, אז לפחות ששניהם יוכיחו, ולא למראית עין, שהם פועלים מתוך אחריות ציבורית למען התושבים בעיר.
אנחנו קראנו זמן רב לבצע את המהלך הזה, בשבוע שעבר הפצרנו בראש העיר, מעל גבי עיתון ׳המקור׳ לפעול להכנסתו של עמר לקואליציה, אנחנו מברכים על הצעד המבורך. בהצלחה.
