קריית מלאכי, בני עיש ויישובי המועצה האזורית באר טוביה ושפיר
יום חמישי, 13 פברואר 2025
תתארו לכם
בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ’, ואיתמר בן גביר, בעיקר, לא הפסיקו (עדיין) לפזר הצהרות נגד עסקת חטופים ״שאינה טובה לישראל״, כהגדרתם. השלושה, כל אחד מטעמיו הפוליטיים, עושים הכל כדי לחבל בסיכויים להחזרת 133 חטופים הנמצאים בין החיים למוות. המירוץ האובססיבי של ראש הממשלה, שר האוצר, והשר לביטחון לאומי, לפגוע בכל סיכוי לעסקה בה רוב הציבור בישראל תומך, הוא עוד מהלך של פוליטיקאים קטנים, אנוכיים, שכל עולמם מתחיל ומסתיים בשיקולים אישיים
קריית מלאכי
16/05/24
האיש ששיחרר את כל בכירי חמאס מדבר כעת על "ניצחון מוחלט" // צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
מיקי צביקה, אחד מידידיה הטובים של אסתריקה וגם חובש באיחוד הצלה סניף קריית מלאכי, הציל את חייה של ילדה בת 5, אחרי שנחנקה במתחם המזון בקניון הזהב בראשון לציון. מיקי בילה עם המשפחה בקניון, והיה שם במקום הנכון ובזמן הנכון כדי לבצע פעולות היימליך (מי שלא מכיר- זה הזמן!) והציל נפש בישראל. גאווה ענקית אתה מיקי, אסתריקה מאחלת לך שלא תצטרך להשתמש בידע הרפואי שרכשת, ושאם כן- תמיד תצליח לעזור למי שסביבך. אמן
בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ’ ואיתמר בן גביר מנהלים קרב על המנדטים. הבכיר שביניהם מנהל מאז ה-7 באוקטובר קרב משלו, קרב מאסף למען הישרדותו הפוליטית. נתניהו יודע, מתחיל להפנים, שהפעם אין לו דרך מילוט. אין לו לאן לברוח, הבחירות בישראל יתקיימו לפני מועדן, בין אם ירצה, ובין אם ימשיך להילחם בעזה, בלבנון, ובכל מקום בו יבחר, רק כדי להמשיך לכהן כראש ממשלה. היתרון היחידי שיש ליועצים של נתניהו (תתפלאו), הוא הרצון לשרוד. יועציו (גם האישה והבן המעורר בחילה, זה הנופש בארצות הברית על חשבוננו) עושים הכל, אבל הכל, כדי לפורר את המדינה, לגרש מאות אלפים מבתיהם מעל 7 חודשים, לסכן את חיי לוחמינו, ולהשאיר את המדינה כולה באולד.
מדינה בין החיים למוות. מדינה שחייהם של רבים מבניה ובנותיה הסתיימו בשבת השחורה, ועבור רבים אחרים, החיים מעולם לא ישובו להיות כמו שהיו. והכל כדי שנתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה. גם במחיר שהמדינה תלך לעזאזל. היא בעצם כבר הלכה. אם נתניהו היה באמת רוצה, רבים מהחטופים היו כבר בבית. אם נתניהו היה מוטרד ממצבם של החטופים יותר מעתידו הפוליטי, החטופים מזמן היו כבר בבית. סוגיית החטופים, כמו עתידם של העקורים מהצפון ומהדרום, לא מעניינת אותו בכלל. גם אלפי פצועי צה״ל, אלה שנלחמו בעוטף מהשבת השחורה, ואלה שנלחמו בעזה, לא ממש מעניינים אותו. בכלל לא.
נתניהו עסוק כל יום, כל היום, בפוליטיקה. פוליטיקה מסריחה. כל היום. יש לו זמן לצייץ, יש לו זמן להקליט הצהרות, להפיץ סרטונים, לכתוב נאומים (בעזרת יועצי התקשורת שלו), יש לו זמן לתדרך חברי כנסת (בעיקר השפנים שלו), יש לו זמן לתדרך עיתונאים נגד כל מי שמאיים להזיז אותו מהכיסא, יש לו זמן לתכנן מהלכים כדי להחריב עוד ועוד את המדינה. יש לו גם הרבה זמן לתדרך עיתונאים ופוליטיקאים עלובים ממפלגתו נגד בכירים בצה״ל. את זה הוא עושה בלי הפסקה. גם במחיר של פגיעה בביטחון המדינה.
נתניהו משקיע מאמצים גדולים בעיקר בסיכול עסקת חטופים. בזה לפחות הוא מפגין שקיפות מלאה. והכל, אבל הכל, מטעמים של ״ביטחון המדינה״. כן, כן, זה ששחרר את אחמד יאסין, זה ששחרר את יחיא סינוואר, זה שהפך את חמאס למפלצת צבאית, זה שאחראי לשיגורם של מעל 300 טילים מהמתקדמים בעולם מאיראן לישראל. זה שאחראי לשיגורים של עשרות אלפי טילים מעזה ולבנון לישראל. הוא מתנגד משיקולים ביטחוניים.
נתניהו, סמוטריץ׳ ובן גביר מתנגדים לעסקה ״רעה״ לישראל. השבוע נזכרתי בשיר של שלמה ארצי ״תתארו לכם״. לשיר יש מילים המתארות הרבה מצבים, אופטימיים ופסימיים, חיים ומוות, אושר ועצב, סערות ושכרות. וגם חלומות. השיר ״תתארו לכם״, הוביל אותי באותו רגע לדברים הבאים. אבל לפני כן, הנה מילות השיר.
"תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה, ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים, ומעל גגות, הכוכבים והזמן עובר בלי פחד, ואני הולך לפגוש אותה בגן העדן.
תתארו לכם קצת אושר, כי הוא כל כך כל כך נדיר כאן. עיר מגניבה בתוך החושך ושנינו בשמיכה, והיא מלטפת אותי ואומרת לי מחר יקרה מה שרצית, והיא מלאה השתקפויות של עצב ושמחה. תתארו לכם באמצע יום יפה, שמיים מעליכם, האהבה איתכם. כן, ככה זה קרה, לפתע היא אמרה, אני עוד זוכר אותה, כמו בסערה. תתארו לכם אותי נופל לתוך זרועותיה. תתארו לכם עולם פשוט, חדר ללילה, בית בגשם, ריחות עצים מלאים בתות, ושנינו שיכורים. 'אם ניפרד אני אמות', היא לוחשת וגועשת. תתארו לכם עוד הזדמנות לחזור פתאום לנעורים".
שלמה ארצי ממשיך לשיר: "תתארו לכם את החיים, זזים אחורה וקדימה, מה שחסר שוב מתמלא, מה שהיה פתאום ישנו, ואני מביט לתוך עיניה ונגנב בכוח פנימה. תתארו לכם אותנו מגשימים את כל החלומות. תתארו לכם באמצע יום יפה…תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה, ואנחנו שם הולכים, עם שמש בכיסים, תתארו לכם עולם יפה, עיר בתוך החושך, עולם פשוט, תתארו לכם קצת אושר".
מה הם היו אומרים, אם וכאשר, מה הם היו עושים, אם וכאשר?
ועכשיו בואו נתאר לנו עולם פחות יפה, והרבה יותר עצוב לכמה דמויות בכירות במדינה. בואו נתאר מציאות בה לפתע פתאום, החיים שלהם זזים אחורה וקדימה. בין חיים למוות. בואו נתאר לנו האם מה שחסר להם- שוב יכול להתמלא. בזכותם. תתארו לכם (רק תתארו), מציאות כזו שהייתה מתרחשת בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר. רק תתארו לכם. תנסו.
פעילות צה"ל בעזה (צילום: דובר צה"ל)
תתארו לכם- נתניהו (1)
שרה נתניהו, חלילה, נמצאת בין 280 החטופים שחמאס חטף לעזה. השב״כ והמודיעין הישראלי והאמריקאי מעדכנים את ראש הממשלה כי מחבלי חמאס מתעללים באשתו. במסגרת עסקת חטופים ראשונה, אחת החטופות שהייתה במנהרה עם שרה נתניהו, נפגשת עם ראש הממשלה ומספרת לו מה אשתו חווה במנהרות החמאס בעזה. החטופה נחנקת מדמעות ומספרת עוד לראש הממשלה כי אשתו שרה לא מפסיקה לסבול ולבכות, ומתחננת שבעלה,ראש הממשלה, יוציא אותה חיה מהגיהנום בו היא כלואה.
תתארו לכם- נתניהו (2)
יאיר נתניהו נחטף מהמסיבה ברעים ונמצא עמוק במנהרות החמאס בעזה. במסגרת עסקת חטופים, מספר אחד הצעירים ששוחררו כי היה עם יאיר נתניהו במנהרה. ראש הממשלה ממהר לחטוף ששוחרר ושומע ממנו דברים איומים. במסגרת הפשיטות של כוחות צה״ל בתמרון בחאן יונס, מוצאים כוחותינו ממצאים המצביעים בבירור כי יאיר נתניהו הוחזק תקופה ארוכה בתוך כלוב במנהרה בלי אור, בלי שמש, בלי מקלחת. אחד החטופים ששוחרר סיפר כי יאיר נתניהו לא מפסיק לבכות ולחשוש לחייו. החמאס מפרסם סרטון בו נראה בנו של ראש הממשלה רזה, חיוור, עם זקן ארוך, קירח, ומתחנן לאביו שיציל אותו.
נתניהו האב לא שם לב שהמיקרופון שלו פתוח ובסיום ההצהרה שמסר לאומה, הוא נשמע אומר בלחש למזכיר הממשלה: "אמרתי ליאיר הטמבל הזה, חסר לך מסיבות במיאמי שקפצת לישראל לסוף שבוע רק בגלל המסיבה?".
תתארו לכם- סמוטריץ'
רויטל סמוטריץ׳, אשתו של שר האוצר בצלאל, חטופה בעזה עם שניים מילדיה. 7 ילדים יש לזוג סמוטריץ׳, וכעת נאלץ שר האוצר שלנו לדאוג לחמישה ילדים קטנים שרוצים את אמא שלהם ושני האחים בבית. בסך הכל הם נסעו לעשות את החג בעוטף ומחבלי החמאס חטפו אותם רגע לפני חגיגות שמחת תורה.
חלפו מעל 60 יום, ומשפחת סמוטריץ׳ לא קיבלה אות חיים מהאישה ושני הילדים.
כלום. הבעל והאב (שר האוצר של מדינת ישראל) מתחנן כדי לקבל פירור של מידע, אות חיים מאשתו ושני ילדיו. ובחמאס עושים הכל כדי למדר את כולם שגם במקרה אף חטוף, או מחבל בארגון לא יידע היכן נמצאת רויטל סמוטריץ׳ ושני ילדיה. וסמוטריץ׳ משתגע. הילדים לא אוכלים, לא ישנים, החיים התהפכו להם ברגע. והם נמצאים כבר חודשיים בין החיים למוות.
תתארו לכם- בן גביר
השר לביטחון לאומי, נכון יותר לומר, השר לאיומים סדרתיים על פרישה מהממשלה, נקרא בדחיפות, כבר בשעות הבוקר של השבת השחורה של ה-7 באוקטובר, לראש השב״כ שמודיע לו כי אשתו איילה נחטפה לעזה יחד עם שניים מילדיהם, ואחיין נוסף של אשתו. מיישובי העוטף. מהר מאוד מגלים כי בן גביר רזה מאוד, הוא הוריד פרופיל תקשורתי, הפסיק להתראיין, והחל להתבודד בביתו, גם כדי לטפל בארבעת ילדיו שנשארו בבית בגבעת האבות שבקריית ארבע.
לבן גביר, כשר לביטחון לאומי, יש קו ישיר לצמרת הביטחונית והמודיעינית של צה״ל. הוא מקבל דיווחים קשים על הנעשה במנהרות חמאס לחטופים הישראלים, ולמרות מאמצים רבים שלו ושל כל גורמי המודיעין, אין שום מידע מה עלה בגורלם של בני המשפחה בעזה.
תתארו לכם- מירי רגב
מיכל רגב, הבת של השרה מירי רגב, נחטפת לעזה (מיכל היא בין הניצולים מהטבח שביצעו מחבלי החמאס בחוגגים במסיבה ברעים). אחרי יממה איומה, חברת הקבינט המדיני ביטחוני, השרה מירי רגב, מקבלת הודעה כי גם בתה הגדולה, זו המשרתת כקצינה באוגדת עזה, נחטפה בשבת בבוקר לעזה.
דוברת צה״ל לשעבר, וחברת הקבינט בהווה, לא עוזבת את הבור בקריה. היא מנסה להשיג כל מידע אפשרי על מצבן של שתי בנותיה. אבל כמו במקרים של בני משפחה אחרים מחברי הממשלה, חמאס דואג לטשטש את העקבות וגם לגורמי המודיעין שלנו אין שום מידע לגביהן. מירי האמא, זו שלא פספסה שום הזדמנות להשתלח באמריקאים, בנשיא ביידן, ברמטכ״ל, ובכל מי שרק אפשר, הפכה לחלק ממנזר השתקנים. היא מרבה להתפלל, היא קוראת לאחדות, והיא אינה אומרת מילה רעה נגד חמאס. אף מילה. בישיבות הקבינט היא מתיישבת ליד הרמטכ״ל וראש השב״כ. מנסה להיות קרוב, הכי קרוב (והכי נחמדה) בתקווה לקבל איזשהו מידע, סימן חיים. היא מוטרדת גם ממצבה של שרה נתניהו במנהרות בעזה. גם מזה של יאיר נתניהו. ימים קשים עוברים על שרת התחבורה שלנו. השם ירחם ויעזור. אמן.
תתארו לכם- אריה דרעי
בשבת בבוקר של ה-7 באוקטובר, נקרא אריה דרעי, יו״ר ש״ס, להגיע מייד לקריה בתל אביב. דרעי תכנן להגיע לקריה להתייעצויות עם ראש הממשלה ולהתחיל לפעול מייד להקמת ממשלת חירום לאומית. בבור בקריה מודיעים לאריה דרעי כי בנו ינקי, גם בין החטופים. דרעי ממרר בבכי, ואז מודיעים לו כי גם אחיו יהודה דרעי, רב העיר באר שבע ואב בית הדין בעיר, נחטף יחד איתו. דרעי ממהר לשוב לירושלים לעדכן את אשתו יפה ואת שמונת האחים והאחיות, ואז קורא לו ראש השב״כ ומודיע לו כי יש חשש כבד כי גם בתו שיפי סננס ובעלה יצחק אלקנה סננס נחטפו לעזה.
דרעי מאבד את ההכרה ונזקק לטיפול רפואי. בשעות הערב מתפרסם סרטון בו נראים אשתו וחתנו נחטפים מאחד היישובים בעוטף שם התארחו לשבת שמחת תורה, דוהרים לעזה עם מחבלי חמאס על אופנוע. דרעי מבין שאם הוא לא ייקח את המושכות לידיים, החיים שלו יהיו גיהנום.
תתארו לכם- שלמה קרעי
אפרת קרעי, אשתו של שר התקשורת שלמה קרעי, נחטפה לעזה.
ד״ר קרעי נסע לאומן, אשתו ושניים מילדיהם (מתוך שמונה) נחטפו מביתם במושב זמרת הסמוך לנתיבות. השר קרעי מתפלל על קברו של הרבי נחמן באומן, וממהר לשוב ארצה. כבר בדרכו לארץ השר קרעי מתדרך עיתונאים כי צריך לעשות הכל, הכל מהכל, כדי לשחרר את כל החטופים מעזה כדי למנוע 280 רון ארדים. עם הנחיתה בנתב״ג, מוציא השר קרעי הודעה כי ממשלת ישראל חייבת ללמוד מטעויות העבר ולא להשאיר שבויים בשטח האויב. נתניהו מסכים איתו. גם סמוטריץ׳ ובן גביר. גם מירי רגב. גם דרעי. מן הסכמה כזו מיוחדת. טוב, לגבי דרעי חייב לומר שהוא תמיד היה פרגמטי, אבל רק שזה היה מסייע לאינטרסים שלו.
ואם כל זה באמת היה קורה, ככה הייתם מתנסחים ומתנהגים?
עכשיו תתארו לכם. תתארו לכם איך ראש הממשלה נתניהו, היה מנהל את המלחמה, איך הוא היה מנהל את המו״מ מול חמאס בנוגע לעסקת חטופים. תתארו לכם איזה הצהרות הוא היה מפרסם, איזה אמירות נעימות לאוזן לחמאס הוא היה מוציא מהפה. תתארו לכם איך הוא היה מנהל את השיחות מול האמריקאים, מול הקטארים, מול המצרים. ואפילו ישירות מול החמאס. איזה חבל ארוך הוא היה משחרר לצוות המו״מ בראשות ראש המוסד שמדלג בין ישראל, קטאר ומצרים.
תתארו לכם את נתניהו בלי פוליטיקה. בלי אמירות הזויות, חלולות, וגם בלי אבו עלי. תתארו לכם את החיים כאן בלי המשפטים שהפכו למטבע לשון בחצי השנה האחרונה: "עד הניצחון המוחלט", "לא נעצור עד שנמוטט את שלטון החמאס", "ניכנס לרפיח בכל מחיר" ועוד.
תתארו לכם פרסומים בכלי התקשורת שראש הממשלה, לראשונה בחייו, הפסיק לתדרך עיתונאים וחברי סיעה של הליכוד נגד בכירי הצבא, נגד הנשיא ביידן, נגד הקטארים ואפילו נגד שר הביטחון שלו יואב גלנט.
תתארו לכם ראש ממשלה שנפגש בלי הפסקה עם משפחות החטופים, הרי הוא חלק מהן. תתארו לכם את נתניהו לא מפרסם הצהרה לוחמנית נגד חמאס ונגד ראש ממשלת קטאר, בכל פעם שמתגבש הסכם כלשהו מול חמאס? תתארו לכם את נתניהו לא מבטיח מבוקר עד ערב כי ״ניכנס לרפיח בכל מחיר, גם אם תהיה עסקת חטופים״. תתארו לכם את נתניהו לא מוציא הודעות סרק במהלך השבת.
נתניהו היה מתנהל באחריות, בממלכתיות, בדיסקרטיות, ובתבונה למען הצלת החטופים. בחדרי חדרים הוא היה אומר לכולם שאת החמאס אפשר לחסל, למוטט, ולהכריע גם אחרי השבת כל החטופים. עזה לא בורחת. גם לא רפיח. לצערנו. תתארו לכם שהיה לנו ראש ממשלה שפועל מתוך אינטרס לאומי. ותתארו לכם שהיינו מגלים פתאום שיש לראש הממשלה שלנו גם רגש. גם אמפטיה לחטופים. ולבני המשפחה שלהם.
ותתארו לכם את החיים בלי האיומים היומיים של סמוטריץ׳ ובן גביר לפרק את הממשלה. בבוקר, בצהריים, בלילה, וחוזר חלילה. טוב, זה ברור, גם הם רוצים את האישה והילדים שלהם בבית. חיים. גם להם נמאס לחיות בגיהנום. ותתארו לכם את מירי רגב ושלמה קרעי מריעים לרמטכ״ל, לראש השב״כ, לטייסים, ואפילו משבחים ומודים לנשיא ביידן על תרומתו האדירה לישראל.
איך שר שלמה ארצי: ״תתארו לכם אותנו מגשימים את כל החלומות. תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה, תתארו לכם עולם פשוט, תתארו לכם קצת אושר״.
כל מה שאנחנו רוצים מהמנהיגים שלנו, בעיקר מראש הממשלה, זה להיות אנושי לעזאזל. זה לתאר לעצמו שבין החטופים נמצאים גם בני משפחתו. תתארו לכם גם אתם. תנסו.