זו לא גזירת גורל. זו גזירה שקוראים לה בנימין נתניהו: הוא לא מתעייף. הוא לא נח לרגע. הוא עסוק בלי הפסקה בחיפושים אחרי אמירות חלולות, אמירות הזויות, אמירות שהפכו אותו כבר מזמן לבדיחה עצובה. לא בטוח שנתניהו מבין היטב את ההצהרות שהוא מוציא מהפה בלי הפסקה. לטובתו, ובעיקר לטובתנו, נקווה שהוא מבין שאף אחד כבר לא מאמין למילה אחת שיוצאת לו מהפה. והיום יותר מתמיד.
בכל מקום במדינה תלויים שלטים: "תוציאו אותם מהגיהנום". מדינת ישראל מצויה זמן רב בגיהנום, וגם הגיהנום הפך לשגרה. ונתניהו בשלו. אצלו השגרה הפכה לדרך חיים. זה לא מפריע לו שאחרים מתים. לוחמים ואזרחים. נתניהו לא מצליח להבחין בין גיהנום לגן עדן. הבן הפרזיט שלו מבלה בארצות הברית על חשבוננו, האישה שרה עסוקה בשיפוץ הבריכה בקיסריה ובניית מספרה חדשה על חשבון משלם המיסים, ועבור נתניהו אנחנו רק "פסע מהניצחון". ולא סתם ניצחון, "הניצחון המוחלט". עוד נשוב לאמירות החלולות הללו, ועוד רבות אחרות, כולן מבית היוצר של כוכב התיאטרון נתניהו.
הוא לא מתעייף, הוא לא מפסיק לספר לנו סיפורים. סיפורי אלף לילה ולילה. והפעם לא מדובר בהצהרות והבטחות הקשורות ליוקר המחייה, גם לא להורדת המיסים והמע״מ, גם לא בנוגע לחוק חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש. הפעם מדובר בחיים של הלוחמים שלנו, של האזרחים שלנו בגבול הצפון, בעוטף עזה, ביהודה ושומרון, ובעצם בכל מקום. בכל פינה בארץ. חיילים נהרגים, אזרחים נרצחים, 133 חטופים בין החיים למוות במנהרות החמאס בעזה, ונתניהו בשלו. הוא ממשיך במופע הליצנות שלו, הוא ממשיך לזלזל בחיים שלנו, בחיי הלוחמים, בחיי החטופים, בחייהם של כלל היהודים בעולם.
מאז ה-7 באוקטובר מתקיימות ברחבי הארץ הלוויות בלי הפסקה, האיומים הולכים ומתרבים, המדינה מדממת, וראש הממשלה שלנו ממשיך במופעי הסטנד אפ ובכל פעם מצליח לשבור שיאים חדשים. של עצמו. הוא ממשיך לספר מעשיות, להמציא בדיות, ולשחק אותה רמבו. ונתניהו לא מככב לבד בסרט האימה שלא עוזב אותנו. יש לו, שלא נדע, לא מעט כוכבים הזויים ומסוכנים. כולם נראים נורמליים לחלוטין. עד שהם פותחים את הפה. וברגעים האלה מומלץ לכולנו להישאר קרובים לאזור ממוגן.
אם היינו צריכים לאבחן את הבעיה ממנה סובלת ממשלת ישראל, ובעיקר זה העומד בראשה- אפשר לומר (בלי זהירות) כי ממשלת ישראל סובלת מאירוע מוחי בדרגה הגבוהה ביותר. מדובר במוות קליני. רבים בממשלה ההזויה שלנו סובלים מנזק בלתי הפיך, את הנזקים אפשר לאמוד בכל פעם שאחד מהם פותח את הפה שלו. תמיד זה נגמר רע. עבורנו, לא עבורם.
מלחמה? מודיעין ופשיטות
יש דבר אחד משותף, להבדיל, בין נתניהו לסינוואר (יימח שמו ושם זכרו): שניהם עושים הכל למען הישרדותם הפוליטית, גם במחיר של פגיעה אנושה באזרחים שלהם. ההתנהלות המחפירה של נתניהו בניהול המלחמה, סיכנה ומסכנת את חייהם של לוחמי צה״ל. במקרים מסויימים לוחמים שלנו שילמו בחייהם בגלל חוסר מנהיגות, בגלל התרפסות, בגלל פוליטיקה זולה, בגלל חוסר נחישות ויכולת לקבל החלטות, ובגלל עוד שלל סיבות שגרמו לחמאס לפגוע בכוחותינו פעמים רבות.
וזה עדיין מתרחש בשטח. למשל בערב יום השואה עם מותם של ארבעה לוחמים בכרם שלום כתוצאה מירי מרגמות מרפיח. כן, רפיח. זו שנתניהו הבטיח חודשים רבים לחסל את גדודי החמאס שנשארו בה. בינתיים הם מחסלים אותנו. הבריחה של נתניהו בחצי השנה האחרונה מהדיון על היום שאחרי, הובילה בעצם לסיום המלחמה. נתניהו לא הצליח לטשטש את המציאות. המלחמה בעזה נגמרה. אין מלחמה בעזה. הכוחות שיש לצה״ל ביהודה ושומרון והלחימה המתנהלת שם יום- יום, לילה-לילה, היא מלחמה. מלחמה קשה ומסוכנת.
בעזה יש בחודשים האחרונים הכל חוץ ממלחמה. שום אחיזת עיניים מצידו של ראש הממשלה לא הצליחה לשנות את המציאות. נתניהו ממשיך לנסות למכור לציבור שיש עוד מלחמה בעזה. יש לוחמים בעזה, אותם החליט ראש הממשלה להפקיר בגלל המדיניות הפוליטית שלו, בגלל הפחד שלו, בגלל גלגולי העיניים שהוא מציג לנו בכל יום עם ההצהרות והסרטונים העלובים. הפעילות שלנו בעזה בחודשים האחרונים דומה לפעילות שלנו לאורך השנים ביהודה ושומרון. פעילות על בסיס מודיעין טוב ופשיטות לחיסול מחבלים.
ההתעלמות של נתניהו מקבלת החלטות על היום שאחרי, מסכנות את חייהם של לוחמינו, והיא גם גרמה למותם של לוחמים שחזרו למקומות בהם צה"ל היה, נלחם, טיהר את השטח וחזר לשלם מחיר יקר בנפש, רק בגלל שראש הממשלה שלנו התעלם מקבלת החלטות כפי שהיה צריך להיות לפני זמן רב. גם המחיר הכבד ששילמנו בערב יום השואה הוא חלק ממחיר ההתרברבות של נתניהו בחודשים האחרונים סביב הכניסה לכיבוש רפיח.
הפה הגדול שלו (ולא רק) סביב הכניסה לרפיח, גרם לנו לפגיעה קשה וכואבת בחיי אדם. ולא רק השבוע. לא נעים לומר, אבל נתניהו הפך לסוג של אימפוטנט. מלבד הפה שלו, שום איבר לא מתפקד אצלו בגוף. בעיקר לא החלק החשוב בראש. אין אדם במדינה (אפילו בעולם כולו), שלא צוחק מהאמירות ההזויות של נתניהו. הנה לקט (חלקי): ״אנחנו פסע מהניצחון המוחלט״, ״עד לניצחון המוחלט״, ״לא נפסיק עד לניצחון המוחלט״. ״אנחנו פסע מהניצחון המוחלט. פסע״. ״נמשיך במלחמה עד הניצחון המוחלט על חמאס״. ובין לבין, באמירות סביב שולחן הממשלה, הוא חוזר על הבדיחה ואומר: ״מיעוט קיצוני מנסה לגרור את המדינה לפילוג״. השם ירחם. אמן.
אבי אבות הטומאה, מפיץ הרעל והזימה, מי שאחראי לאסון הגדול ביותר בתולדות המדינה, מי שהוביל והנהיג את הפילוג והקיטוב בעם, מי שאחראי לשנאת אחים במדינה, ומי שחי ונהנה מכל רגע מהשנאה שהוא יצר כאן לאורך השנים, מתרחק לפתע מהמילה פילוג.
אבל לנתניהו ״אין זמן״ לעסוק בפילוג העם כעת, הוא עסוק במונח החדש שהוא מנסה להחדיר בעם: רפיח. ואין לו שום דבר בפה מלבד רפיח. בסגנונות שונים, בלחן משתנה, אבל השקרים אותם שקרים. את זה נתניהו לא מחליף. אף פעם. ״ניכנס לרפיח בכל מקרה״, הוא מוכר לעם כבר חודשים. ״לא נסכים לסיום המלחמה בשום אופן״, הוא אומר ומביט לצדדים כדי לראות אם נשאר עוד מישהו שמאמין לו. ואחרי שהוא הבין כי האמריקאים קרובים לגיבוש עסקת חטופים, נתניהו הציג גרסה חדשה. הוא פשוט הקשיח עמדות: ״ניכנס לרפיח ונחסל את חמאס. עם עסקה ובלי עסקה״. וזה היה בשבת. בעיצומה של שבת אחר הצהריים, בדיוק כאשר יצאו דיווחים ממצרים ומארצות הברית שיש התקדמות משמעותית לעסקה. ואם יש סיכוי להביא חטופים בחיים, נתניהו חייב להרוג את העסקה. זה לא משנה לו שימותו חטופים.
פנייה לבייס דוחה שבת
כדי להבין עד כמה נתניהו עסוק רק בעצמו, חייבים להתעכב על השבת האחרונה. בשבת האחרונה, בשעות בהן כוחות רבים ומיוחדים, ביניהם ימ״מ, מסתערבים, ושב״כ ניהלו מבצע מורכב ומסוכן בטול כרם, ראש הממשלה נתניהו מצא לו זמן לקיים התייעצויות פוליטיות עם אנשי לשכתו (העלובים והשפנים), כדי להוציא לתקשורת שתי הודעות. בשבת. לא משהו דרמטי, לא בשורה משמעותית לאומה.
ראש הממשלה שלנו, בכבודו ובעצמו, תחת ההגדרה של ״גורם מדיני״, הוציא לעיתונאים את המסר כי ״צה״ל ייכנס לרפיח בכל מקרה״. עוד הוסיף ״מקור מדיני בכיר״, כלומר נתניהו, כי: ״לא נפסיק את המלחמה בכל מקרה גם אם תהיה עסקת חטופים״. שתי ההודעות המכוערות הללו יצאו מראש הממשלה עצמו בעיצומן של השיחות במצרים על הסכם להחזרת חטופים. ולא רק. זה קרה בעיצומו של מבצע צבאי גדול, מורכב, ומסוכן בטול כרם. מבצע בו נפצעו לוחמים, אחד מהם, לוחם ימ״מ, נפצע קשה מאוד ופונה לבית החולים כאשר הרופאים נלחמים על חייו.
ראש הממשלה קיבל עדכונים חיים על חילופי האש בטול כרם, הוא ידע שיש לצה״ל פצועים במבצע, אבל הוא היה עסוק וטרוד במבצע אחר: מבצע לסיכול עסקת חטופים, לכן הוא קיים התייעצויות כדי להוציא שתי הודעות לתקשורת בניסיון להרגיע את תומכיו. "לא נפסיק את המלחמה בעזה. נחסל את שלטון חמאס. ניכנס לרפיח בכל מקרה". על איזו מלחמה נתניהו בכלל מדבר? מישהו באמת עוד מאמין לו? אם ראש הממשלה היה ראש ממשלה, הוא היה יושב צמוד לטלפון האדום בביתו בשבת ועוקב בדריכות ובדאגה רבה אחרי הנעשה בטול כרם.
ראש ממשלה ששלום הלוחמים שהוא שולח לקרב חשובים לו באמת, היה יושב בלשכה ואוכל את הציפורניים מרוב דאגה. אבל נתניהו היה עסוק בנתניהו. הוא דאג להוציא הודעות לתקשורת: ״לא נפסיק את המלחמה בעזה״. כמה הזוי ומנותק יכול להיות ראש הממשלה שלנו. התרגלנו כבר שנים לשקרים שלו, לפוליטיקה הזולה שלו, לקומבינות המסריחות שלו. התרגלנו לעובדה שהוא אוהב את החיים הטובים, חובב מסע תענוגות בעולם, אוהב סיגרים טובים ובעיקר אוהב לחיות על חשבון הציבור וכמה טייקונים סביב הגלובוס, אבל נתניהו מצליח בכל פעם מחדש להפתיע אותנו. אין לו גבולות. מיטב בנינו נלחמים בטול כרם כדי לחסל חולייה של מחבלים שהתכוננה למסע של פיגועים, וראש הממשלה שלנו עסוק בהודעות מגוחכות לעיתונות. בושה וחרפה.
זה אותו נתניהו שעלה על במה באופקים למופע סטנד אפ כאשר דקות אחדות לפני כן קיבל הודעה על אסון כבד בעזה בו נהרגו לוחמים וקצינים מגולני, ביניהם מג״ד גולני. זה אותו נתניהו שפרסם ציוץ באחת בלילה נגד הרמטכ״ל וראש השב״כ אחרי דיון ממושך שקיים איתם בבור בקריה. זה אותו נתניהו שמתדרך עיתונאים נגד ראשי הצבא, השב״כ, חבריו לממשלה, האמריקאים, משפחות החטופים, ומי לא. זה אותו נתניהו שהוא ואנשיו עסוקים כל היום לפלג את משפחות החטופים. נתניהו רגיל לרקוד על הדם של כל אלה שמאיימים להוריד אותו מהשלטון. והוא אינו בוחל בשום אמצעי גם עכשיו. אין לו בעיה לשלוח לוחמים לעזה בלי תוכנית מוגדרת, אין לו בעיה לברבר בלי סוף על כניסה לרפיח ולתת לחמאס להיערך לקרב ולהכין מטענים בכל פינה.
נתניהו בוער, הוא בוער להיכנס לרפיח. לא כדי לחסל את גדודי חמאס שנותרו. אלא רק כדי לגרור את המדינה לעוד אסונות. עוד אבידות. בלי תוכנית מוגדרת ליום שאחרי כיבוש רפיח, בלי כלום. אבל עם הרבה אבידות. עם עוד משפחות מרוסקות, עוד משפחות שכולות, עוד פצועים קטועי רגליים, ועוד חודשים של ירי נ״ט בלי הפסקה מלבנון. שנים נתניהו התעלם מבקבוקי תבערה מעזה, שנים הוא התעלם מבלוני תבערה מעזה, שנים הוא התעלם ממוצבים חדשים שהקים חיזבאללה על הגבול שלנו, שנים שלא היה לו אומץ להפציץ אוהל שהקים חיזבאללה סמוך לגבול.
15 שנה נתניהו נתן לחיזבאללה ולחמאס להקים צבא אדיר ולהתחמש. שנים שהוא הפחיד אותנו מהגרעין האיראני, 15 שנה הוא הסתובב עם מפות וגרפים על הגרעין האיראני, שנים הוא בנה את חמאס ודאג להם למזוודות של דולרים, ועכשיו, פתאום עכשיו, הוא נלחם נגד כל העולם כדי להיכנס לרפיח. פתאום הוא גיבור גדול. פתאום הוא רוצה לחסל את חמאס לגמרי. למוטט אותם. בואו נודה לאמת, סינוואר (יימח שמו) עשה לנתניהו בית ספר. והוא ממשיך לעשות לו בית ספר.
מיטוט חמאס יכול להמתין. כן, כן. גם רפיח יכולה להמתין. החזרת החטופים היא המשימה העליונה. בכל מחיר. גם במחיר הפסקת המלחמה שהופסקה מזמן. ועוד דבר: נתניהו לא מסוגל למוטט את שלטון חמאס. לא צבאית ולא פוליטית. נתניהו לא מסוגל להביא שלום וביטחון. נתניהו לא מסוגל להחזיר את השפיות לחיינו. הוא בעיקר לא רוצה. כי ברגע שהשפיות תחזור, הוא יילך. זה ברור לו לגמרי.
נתניהו צריך לתת לאמריקאים (בינתיים הם לא ממש סופרים אותו) לנהל את עסקת השבויים, להמשיך לבנות את הברית של המדינות באירופה ובמזרח התיכון למען היום שאחרי בעזה (ולא רק), לתת לאמריקאים להגיע להבנות עם חיזבאללה, ולהתחיל להחזיר את המפונים לצפון, לשקם את הצפון ואת יישובי העוטף (נתניהו ומנהלת תקומה ההזויה אפילו לא הניחו בלוק ביישובי העוטף), ובמקביל להוביל לחיסול מחבלים ומנהיגי חמאס והגיהאד בדיוק כמו שצה״ל עושה זה שנים ביהודה ושומרון. עם מקסימום הצלחה, ומינימום פגיעה בחיי לוחמינו.
נו נתניהו, היינו מתמודדים בלי שתי טייסות?
במשך שנים נתניהו הציג את עצמו כ״מר ביטחון״. תחת נתניהו ישראל נמצאת תחת ירי טילים מתימן, מעירק, מסוריה, מלבנון, מעזה, ומאיראן. תחת נתניהו יש מלחמה שלא קוראים לה מלחמה- ביהודה ושומרון. תחת נתניהו צה״ל נלחם כמעט בעשר זירות שונות. וכן, להרבה מההצלחות שלנו אחראי חיל האוויר. זה שנתניהו אמר בחיוך לאומה קצת לפני אוקטובר השחור כי ישראל יכולה להתמודד בלי שתי טייסות אבל לא יכולה להתמודד בלי ממשלה. היו לנתניהו מאז ה-7 באוקטובר הרבה אמירות הזויות, מביכות, כאלה שגרמו לו לעשות צחוק מעצמו.
אחת נוספת היתה לו ערב יום השואה. ביום ראשון בערב הוציא נתניהו הודעה מיוחדת לרגל יום השואה ובה אמר בין השאר כי ״ישראל תדע להגן על עצמה גם לבד״. נתניהו רצה לעקוץ את האמריקאים. גם בערב קשה וכואב לעם היהודי, נתניהו עסוק בעקיצות. ישראל יודעת להגן על עצמה הרבה יותר טוב בלי נתניהו. ועוד דבר: בלי הנשק של האמריקאים ישראל לא הצליחה למוטט את שלטון החמאס. אפילו לא חצי מרצועת עזה. ובלי האמריקאים אין לנו תחמושת לא רק לכיפת ברזל. ובלי האמריקאים אין לנו תחמושת ומטוסים הכי מתקדמים בעולם להגן עלינו מאיראן וחיזבאללה.
בקיצור, בלי האמריקאים אין לנו סיכוי לכלום. חשוב וחובה לבדוק אם נתניהו מאמין להזיות שהוא מדקלם. אם הוא מאמין, זה אומר שמצבנו הרבה יותר גרוע. איזה מזל שיש לנו את האמריקאים. את הנשיא ביידן והצוות המעולה סביבו. ואנחנו נתפלל, לטובת ישראל, ולטובת מעט השפיות שנשארה לנו, נתפלל לניצחון של ביידן בבחירות בנובמבר. האדם האחרון שישראל זקוקה לו בתקופה הזו- הוא דונאלד טראמפ כנשיא. ציינו כבר לא פעם (גם לפני ה-7 באוקטובר) שנתניהו מסוכן לישראל. אנחנו לא זקוקים לאדם נוסף שמסוכן לעולם כולו.