כמו בכל רחבי הארץ, גם בקריית מלאכי, טקס ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ״ד היה בצל אירועי ה-7 באוקטובר. כל הנואמים בטקסים השונים, בערב יום השואה ובטקס שנערך ביום שני בבוקר מייד אחרי הצפירה, התייחסו כולם לאירועי הטבח של השבת השחורה ולחטופים שלנו בעזה. גם ראש העיר, אליהו זוהר, התייחס בדברים שנשא בטקס בערב יום השואה למציאות הקשה בה מצויה המדינה.
לצד דברים שאמר זוהר על השואה, דברים מרגשים וקשים, התייחס ראש העיר לפילוג בעם, לשנאת חינם, ונשא תפילה לשחרור החטופים. הנה הדברים שאמר ראש העיר אליהו זוהר בנוגע למציאות הקשה בה נמצאת המדינה.
"שריפה, אחים שריפה! ואתם חובקים ידיים בלי להושיט עזרה, בלי לכבות את אש הלהבה. אש העיירה. העולם עמד מנגד, חובק ידיים, ללא הושטת עזרה, נתנו לנאצים הארורים, לשפלי האדם, לרמוס את היהודים, לנסות לחסל את עם ישראל. הם שתקו. הם התעלמו. הם, אומות העולם! רובן, פשעו נגד האנושות, כי שתיקה היא חמורה כמעט, כמו המעשה עצמו. בשואה הנוראה, לא היינו בארצנו, היינו גולים ומפוזרים, בין מדינות העולם. חשבנו שאולי בגלל מצבנו אז, העולם הרשה לעצמו לשתוק, והנה הגיע השביעי באוקטובר הארור. והעולם שוב שותק".
"העולם שהפך לכאורה, לליברלי יותר, חובק ידיים! בלי להושיט עזרה, שותק אל מול אונס נשים ונערות. האו"ם שותק. ארגוני הנשים שותקים. נשות העולם שותקות. זו צביעותו של העולם".
"קהל יקר! יהודים יקרים! מתוך התופת הנוראה ההיא, של שנות הארבעים, של המאה הקודמת, קמנו כעוף החול, התאוששנו והקמנו לנו מדינה. הפכנו למדינה דמוקרטית מפותחת. בשביעי באוקטובר הייתה לנו מדינה, ובכל זאת זה קרה לנו. חשבנו שאפשר לנוח על זרי דפנה, כי מי יוכל לנו?! שכחנו גם, את הדבר החשוב ביותר, שכוחנו באחדותנו", אמר זוהר.
ראש העירייה הוסיף: "בנאומי בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, בשנה שעברה, דיברתי על הקרע בעם. הנה הגרוע מכל קרה. ואיני בא בביקורת לא על צד זה ולא על צד אחר. כולנו נושאים במידה מסוימת, באחריות הזו. האם לפחות עכשיו נלמד לקח? או שנמשיך להילחם זה בזה, אח באחיו, אחות באחותה, כאשר צעירנו מוסרים נפשם עד היום , יום יום. האם נמשיך לקרוע את העם, כאשר מאות רבות של משפחות, איבדו את יקיריהם, אם במסיבה, אם בביתם, ואם בקרב? האם נמשיך לנסות להוכיח שכל אחד מאיתנו צודק, כאשר 132 חטופים עדיין נמצאים בעזה. ועוברים שם גיהנום עלי אדמות. האם לא די במה שעברנו?".
ראש העירייה סיכם: "בבקשה, תעצרו רגע ותחשבו על אותה אם ועל אותו אב שבִּיתַם או בנם בעזה. מה עובר עליהם. תחשבו עליהם שלא ישנו מאז השביעי באוקטובר, לא באמת ישנו. מאות רבות של צעירים, תינוקות, גברים ונשים, קשישים וקשישות, מבוגרים ומבוגרות, נשחטו, נהרגו. ביניהם, ארבעה בני קריית מלאכי נרצחו, שני בני קריית מלאכי נהרגו בקרבות, ותושב קריית מלאכי עדיין מוחזק בעזה".
"עם ישראל עבר תקופות קשות בתולדותיו והתגבר על כל הקשיים. גם הפעם יהיה כך, בעזרת השם. עוד יבואו ימים טובים עלינו. נחסל את הָרֶשָע מעבר לגבולנו, ואת הרוח הרעה שחזרה לנשוב בקרבנו. ונתפלל שתתקיים בנו נבואת עמוס: הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה, וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם–אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יהי זכר הנרצחים והנספים ברוך".
מדור לדור
את המסכת ליום השואה העבירו השנה תלמידי תיכון אמי"ת קריית מלאכי, בהובלתה של הרכזת קרן אור אזולאי.
התלמידים הצליחו לרגש את מאות האנשים בטקס יום השואה העירוני, שהנערך השנה בסימן "בכל דור ודור"- עם הקבלה לאירועי ה– 7 באוקטובר. הוא נפתח בקליפ השוואה מצמרר בו נראים יהודי אירופה יורדים מהרכבת באושוויץ, אל מול תושבי הדרום- מובלים באכזריות על ידי מחבלי חמאס. הטקסטים שולבו בין שואה לאירועי טבח שמחת תורה, והקטע שגרם לכולם להזיל דמעה באולם היה "גן העדן לילדי השואה והדרום", קטע בו שני ילדים נפגשים בגן העדן, ילד עם פיג'מת פסים אל מול ילדה עם דגל ישראל, קטע משחק ושיר שהסתיים במשפטים: "המדינה שלנו לא תימחק היא לעולם, כל עוד נדע כולנו, אהבת חינם".
הטקס הסתיים בנבואה לעתיד טוב יותר, ובתקווה לימים פשוטים. הזמרים שרו את השיר "ומפה נקום" שכתבו נעם חורב ועידן רייכל, לצד דגלנים שנכנסו אל הבמה. "אין ספק שהטקס היה כל כך משמעותי וכל כך רלוונטי כך שהוא לא הותיר עין יבשה אחת באולם", אמר אחד מבאי הטקס.
מנהל ביה"ס אמי"ת קריית מלאכי, אביעד גבאי, ציין כי התלמידים כל כך נכנסו לדמויות, עד שהם ממש הבינו על מה הם שרים ואילו טקסטים הם מקראים, וזה היה מרגש כל כך. הטקס לווה כולו במצגות וסרטונים שהותירו גם את ראש העיר ללו זוהר נפעם
.
